שאלה:
בס״ד
שלום וברכה!
במה שפסק בשו״ע או״ח סי׳ תפט סעי׳ ו וז״ל: אם פתח ואמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אדעתא דלימא היום ד' שהוא סבור שהם ד' ונזכר וסיים בה' והם ה' או איפכא שהם ד' ופתח אדעתא דלימא ארבעה וטעה וסיים בה' אינו חוזר ומברך:
בלשוננו ״אינו חוזר ומברך״ האם גם אם לא תיקן וספר כדין (בלי ברכה) ועבר יום שלם האם ימשיך לספור עם ברכה או שבאמת
היה לו לתקן ולספור כדין בלי ברכה ואז יוכל להמשיך ולברך כל לילה, שמה שפסק מרן רק לגבי שאינו צריך לחזור ולברך כי אומרים סב״ל אבל ודאי שצריך לספור כדין שהרי ספר שלא כדין שהיה יכול לכתוב מרן ״יצא״ ואז משמע שאם לא תיקן ממשיך לספור עם ברכה בשאר הלילות ?!
נא לציין מקור
בתודה מראש
יצחק אביי
תשובה:
שלום וברכה
באופן הראשון בשו"ע הנושא כלל אינו בספירה אלא בברכה. כלומר דברי השו"ע אמורים באופן שספר כדין וכלל לא טעה בספירה עצמה, ועל זה אין שאלה בכלל. הדיון הוא בנוגע לברכה, האם כיון שבשעת אמירת הברכה סבר שהוא יום אחר, קלקל בכך את הברכה או לא. במקרה השני שטעה בספירה, אכן העירו האחרונים שודאי אם לא תיקן מיד הוא חוזר וסופר בברכה, ולא על זה אמורים הדברים, ואני מעתיק לך מדברי המשנה ברורה שם.
משנה ברורה סימן תפט ס"ק לב
אינו חוזר ומברך – האחרונים תמהו על דין זה דבשלמא ברישא שסיים בה' והוא ה' ניחא דיצא שהרי סיפר כדין אף על גב דבשעת ברכתו סבור שהוא ד' לאו כלום הוא שהרי אף בלא בירך כלל יצא אבל בסיפא מאי מהני לן שבשעת ברכה ידע איזה יום הוא הלא עכ"פ בפיו סיפר יום שאינו והסכימו דבזה צריך לספור מחדש ולברך דברכתו ראשונה היתה לבטלה כיון שסיים אחריה יום אחר אם לא שנזכר תוך כדי דיבור לספירתו שאז חוזר וסופר כדין והברכה עולה לו. ודע עוד דאף דבשו"ע מיירי שבעת הברכה היה יודע יום הספירה ובירך אדעת לספור כהוגן אלא שאח"כ טעה וסיים שלא כהוגן אבל כמה אחרונים הסכימו דאף אם בעת הברכה היה דעתו ג"כ על יום אחר וכן סיפר בטעות מ"מ אם בתוך כדי דיבור נזכר שטעה יסיים תיכף כהוגן ויוצא בזה. עוד כתבו דאם טעה ואמר היום יום ד' בעומר ובתוך כ"ד נזכר שהוא יום חמישי דיו שיסיים חמישי בעומר ויוצא בזה אף שלא אמר היום יום ה' כיון שהוא עדיין תוך כדי דיבור:
