עסקת שבויים לאור ההלכה

שאלה:

מה התורה אומרת בעניין עיסקאות שבויים?

תשובה:

שלום וברכה

פיקוח נפש ופדיון שבויים הוא אחת המצוות החשובות, העומדת במקום ראשון במעלה לא רק מצד מצות חסד, אלא גם ובעיקר משום שמדובר במקרים רבים ובודאי במקרה שלפנינו עם החמאס, בפיקוח נפש אמיתי. כל רגע שהם שם זו סכנת נפשות של ממש. כך שאין ויכוח על כך שפדיונם והצלתם הוא הדבר שאנחנו צריכים לשים בראש מעיינינו.

יש שני נושאים שצריכים להלקח בחשבון בכל פדיון שבויים, הראשון הוא ההלכה שאין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם, ובראשונים נתנו כמה טעמים בדבר, אם מחמת שיקול כלכלי שהיהודים לא יעמדו בכך, או משום שזה נותן מוטיבציה לגויים לחטוף עוד, ראה גיטין מה א ובראשונים, אמנם בתוס' שם נח א כתבו שכאשר השבוי בסכנת נפשות פודים אותו גם בדמים יקרים. וראה פתחי תשובה יו"ד סי' רנב ס"ק ד.

והנושא השני הוא אם השחרור של האסירים לא גורם להחזרת מחבלים לשטח והגברת טרור. 

שני הנושאים הללו צריכים להבחן לא רק על ידי רב אלא על ידי גורמי מקצוע.

קטונתי כמובן מלהשיב ספציפית, אבל בעיני הדיוט שלי העיסקה המתגבשת כרגע במדינת ישראל נשמעת סבירה מאוד, אין כאן יותר מכדי דמיהם, לא מדובר בשחרור המוני כמו שהיה בעיסקאות קודמות, ומבחינת רמת הסיכון בעיקרון השחרור הוא של מחבלים שהם דגי רקק, אמנם כמה מהם ניסו לרצוח בפועל וכמה בודדים גם חוזרים לתחומי הקו הירוק שזה יותר בעייתי, אבל לא מדובר במחבלים משמעותיים אלא בנשים וילדים.

[לגבי עיסקאות שבויים עם חילים יש שטענו סברא מענינת, שכאשר מדינה שולחת חייל לקרב והוא מסכן את עצמו, יש כאן סוג של התחייבות בסיסית לעשות הכל למען השבתו הביתה. כלומר אינו דומה אדם פרטי שהסתבך עם איזה גוי, שאני בא לקיים בו מצות םדיון שבויים על פי גדריה, לחייל שמסכן עצמו למען הכלל והציבור בעצם כתנאי בסיס מתחייב לעשות הכל למען בטחונו].