שאלה:
לדעת הפוסקים שמותר ליטול איברים מן המת (בלי להיכנס להגדרה של מוות) לצורך הצלת חיים ואיסור ניוול המת נדחה מפני פיקוח נפש, ואני מבין שגם לשיטתם ההיתר הוא רק לצורך הצלת חיים של יהודי שהרי כל הדין של פיקו"נ נלמד ממה שכתוב וחי בהם ולא שימות בהם וזה לא שייך בגוי אפילו בגר תושב שקיבל עליו שבע מצוות בני נח אבל אין שום היתר לנוול את המת לצורך הצלת חיים של גוי , אם כן על מה סומכים הרבנים שמתירים ומעודדים לחתום על כרטיס אדי ביודעם שמי שחתום על כרטיס אדי איבריו במקרה של מוות יכולים להישתל גם בגופו של גוי,ויכול להיות גם שהוא יהיה קודם ברשימת הממתנים לתרומת איברים או לאיבר מסוים האם גם כאן שייך ההיתר של מפני דרכי שלום ומשום איבה?
תשובה:
אני מניח כדבריך, שהסיבה לכך היא שחוקית לא ניתן להגביל את זה ליהודים, וסוף סוף זה מציל חיים של יהודים, כמו כן עלול להגרם שגם גויים לא יתנו ליהודים, וזו סברא שבשלה התירו הרי אפילו חילול שבת לרופא שנקרא להציל גוי תוך חילול שבת..
אני לא מבין וכי החשש הזה לא היה קיים בזמן חז"ל או לא היו מצויים גויים בסביבתם ובכל זאת לא התירו לחלל שבת על גוי כדי להציל את חייו שלא נאמר חלל עליו שבת כדי שישמור שבתות הרבה אלא בישראל ולא בגוי אף אם הוא בגדר גר תושב ועיין בזה באוה"ח הקדוש שמות לא ט"ז-יז עה"פ ושמרו בני ישראל את השבת.וכן דרשו וחי אחיך עמך מי שהוא אחיך ולא עכו"ם וכן למדו מהפסוק ואהבת לרעך כמוך מי שהוא כמוך בתורה ובמצוות ולא גוי אפילו גר תושב שקיבל עליו שבע מצוות בני נח.ודבא זה מפורש בכמה מקומות ברמב"ם וכן משמע בגמ' סנהדרין נז כותי ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין שאין מצוה להצילם ואומנם אסור לגרם להם מיתה בידים. (רש"י שם). אכן יש דברים שהתירו מפני דרכי שלום כמו שמפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל וכן התירו אם היתה בהמת גוי לסייע לו לפרוק את ולטעון את משאו אע"פ שאינו מחויב מעיקר הדין להטפל בו אלא משום איבה .(שו"ע חו"מ סי' ערב ס"ט). הנה רואים שהחשש היה קיים גם בזמן חז"ל ולכן התירו רק במקרים מסוימים,אבל לא לחלל עליו שבת או לנוול מת של ישראל ,לעקר מגופו איברים כדי להשתילם בגופו של גוי כדי להציל את חייו מנא לן? וזה עדיין לא דומה לענ"ד לרופא בבי"ח שעובד בשכר והוא צריך לעבוד עם כל מי שמאושפז בבי"ח .
בארה”ב ההוראה לחברי הצלה לחלל שבת גם לגויים מסיבה משולשת. גם כפי שהשואל הנכבד כתב שזה עלול לעורר שנאה שלא מטפלים בנכרים, גם כפי שכבוד הרב שליט"א כתב מחשש שהם לא יטפלו ביהודים, וגם זה הרי יגרום לכך שהם יאבדו את הרישיון שלהם ולא יוכלו להמשיך להציל חיים.
דומני שלא דקדקת כלל בדברי, אני דיברתי על רופא יהודי, שאם לא יציל יש בזה איבה וחשש פיקוח נפש, לאדם אחר פשוט שגם היום אסור לחלל שבת. וסברתי לדמות זאת לנדון דידן, שאף שאינו יודע למי זה ילך, מכל מקום כיון שאין דרך לברור זאת, ויש בכך הצלה רבה ליהודים, והאיסור של ניוול המת קלוש יותר, כנראה על זה סומכים. ואיני אומר בזה הכרעה כיון שלא שימשתי בזה חכמים אלא את הנלע"ד כתבתי, בלי להביע דעה כלל על כרטיס אדי מצד בעיות אחרות.
אני אכן "דקדקתי" בדבריך ולכן כתבתי שתרומת איברים לא דומה לרופא שעובד בבית חולים בשכר.
אך לא עניתם לשאלה מדוע חז"ל לא התירו לחלל שבת כדי להציל חיים של גוי הרי גם בזמנם היו מצויים גויים ובכל זאת לא התירו משום איבה או משום תועלת שתהיה גם ליהודים וכן התירו במקרים אחרים שציינתי,אלא שלגבי שבת לא שייך חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. ומהיכי תייתי שמותר לנוול את המת ולעקר ממנו איברים כדי להציל את חייו.
אכתוב שוב: בתרומת איברים אין אפשרות לחלק בין האנשים אלא אם כן תכתוב זאת או תוותר בכלל על התרומה, ממילא יש איבה. כשאדם פרטי שאינו רופא מחלל שבת עבור יהודי ונמנע מלחללה עבור גוי, אין שום איבה, אף אחד לא יודע מכך.
בדברי חיים מצאנז התיר מטעם איבה בשבת להציל
נושא זה ארוך ורחב, ראה למשל כאן
https://din.org.il/2023/02/19/%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%99-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%aa/
הליכות שלמה פרק א הערה 35.
כמדומני שהתירוץ "מפני איבה" שמרבים להשתמש בו כדי להתיר לקיחת איברים מנפטר יהודי ומתוך ידיעה ואפשרות שאיבריו יושתלו בגוי לענ"ד ההיתר הזה קיים דוקא בחו"ל בבתי חולים שם ורב החולים שם לא יהודים שאפליה כזאת בין חולים יהודים ללא יהודים עלולה לייצר שנאה ואנטישמיות שממילא קיימת שם ,אך בבתי חולים בארץ בהנהלה של יהודים ורב החולים הם יהודים ורק מיעוט לא יהודים בכהאי גוונא לא שייך להתיר מפני איבה ואיני יודע אם סברא (?) זו עלתה על שולחנם של הפוסקים ועוד כי אם נשתמש בהיתר זה של "מפני איבה" כי אז גם יהודי שלא חתם ולא מחזיק כרטיס אדי שרוצה לתרום כליה למשל אך ורק למטופל יהודי שממתין להשתלת כליה בבחינת ענייך עירך קודמים "וחי אחיך עמך" האם נמנע ממנו זאת 'מפני איבה' והרופאים אכן יטענו שזה מייצר אפליה על רקע דתי או לאומי ונוגד את כללי האתיקה הרפואית. האם דומני שאין שום סברא להתיר גם במקרה כזה מפני איבה ובודאי ההלכה והמוסר והערכים היהודים קודמים לכללי האתיקה הרפואית . אבל הדברים צריכים אכן להתלבן על שולחנם של הפוסקים ואדרבא הדיון כאן והעלאת הדברים והתגובות כאן נחוצות לדיון בנושא חשוב כזה.
זכותו של האדם לבחור למי לתרום אינה איבה, בלאו הכי אדם תורם רק לאדם אחד, והתרומה היא אלטרואיסטית ונדירה יחסית, רוב האוכלוסיה לא תורמים כליות, ולכן זה מתקבל בדרךל כלל כדבר לגיטימי.
למרבה הצער אתם לא צודקים ולא מעודכנים ראה מקרה של העיתונאי חגי סיגל רק לפני כחודשיים שרצה לתרום רק ליהודי וכבר קמו עליו רופאים מסוימים בגיבוי כלי התקשורת ומה שבעיניך הוא הדבר לגיטימי לא כך הם רואים את הדברים.ואני נתתי תרומת כליה רק כמשל ואני מוסיף כשרב התורמים הם יהודים ורק מיעוט לא יהודי תורם ובפרט אצל הערבים והדברים בדוקים אז אין כלל מקום להתיר מפני איבה.
אני מכיר את הסיפור, ולקחתי אותו בחשבון בשלב הכתיבה, רשעים תמיד היו ותמיד יהיו, אנשי שמאל שמחפשים להכפיש אינם המודד, השאלה היא מה נדרש משום איבה, ונראה לי שהכלל הוא שמה שבאופן אובייקטיבי מתפרש כמעורר איבה יש להזהר ממנו, ולכן הדגשתי שמעשה כל כך אלטרואיסטי יש גבול מה ניתן לדרוש ביחס אליו. כל אלו שהכפישו את אותו עיתונאי [בנו של חגי סגל] לא היו תורמים כליה לעולם.
תודה.
אגב שלחתי שאלה משבוע שעבר והיום בגלל שטרםמהתקבלה תשובה שוב בעניין שימוש פרטי בעגלות סופר שנמצאו נטושות בסביבה גם אין חיוב להחזירם האם מי שלוקח עגלה כזאת לשימושו הפרטי אין בכך איסור גזל ומדוע אין דין אבדה בזה שצריך להחזיר
השאר תגובה