שאלה:
אשתי שאלה ספר קריאה לילדים מסבתא שלה
אחרי הקריאה שמה לב שהספר במקור בכלל שייך לאחות של הסבתא שכבר אינה בין החיים [כפי הנראה בעבר הילדים של הסבתא לפני עשרות שנים שאלו את זה מהדודה שלהם]
היורשים שלה כפי הנראה גרים בחו"ל, ואין איתם שום קשר, והם בעצמם כבר אנשים מבוגרים
מירב הסיכויים שאם יפנו אליהם, הם לא יבינו מדוע "שיגעו" אותם, וממש יסתכלו על הפונה כאדם תמהוני.
יש לציין שהספר כאמור ישן מאד ודק, סוג הספרים שמסתבר שא"א למכור אותם ביד 2 ביותר מ5 ש"ח, וגם זה כפי הנראה שלא….
ניתן להעריך שיש כמעט אומדנא שאין ליורשים מה לעשות עם ספר כזה…
האם מוטל עלינו לאתר את היורשים וכו' וכו', או שניתן להחזיר את הספר לבית שממנו אנחנו שאלנו ולא מוטל עלינו יותר.
באופן כללי מה הדין במידה ושאלתי חפץ מחבר וכד', והוברר שייך בכלל למישהו אחר [וגם החבר מודה בזה], האם חובתי להחזיר לבעלים המקורי, או שעלי רק מוטל להחזיר למי ששאלתי ממנו.
תשובה:
שלום וברכה,
יש להשיב את הספר לבית שממנו שאלת את הספר, ולא להחזיר ליורשים של האחות של הסבתא, מאחר ולא ברור שהספר שייך לאחות ואולי היא נתנה את הספר לאחותה. וכל שלא ברור למי שייך הספר יש להחזיר למשואל שהשאיל לך את הספר.
אם שאל ספר מראובן והתברר שהספר שייך לשמעון ולא לראובן, חייב השואל להחזיר את הספר לשמעון מדין שומר אבדה ואסור לו להחזיר את הספר לראובן, ואם החזיר לראובן נחשב שגזל משמעון וחייב לשלם לשמעון את הספר שגזל ממנו.
מקורות:
ראה שו"ע סימן שמח סעיף ז.
ואם ברור שהיא לא נתנה במתנה לסבתא [כלומר הסבתא זוכרת שהספר פשוט "נשאר"]
אם ברור ששייך לאחרים, יש חובת השבת אבדה להחזיר לבעלים. אולם במקרה הנ"ל שהסבתא או יורשיה לא גנבים, ואם יודיע להם יש לסמוך עליהם שהם יעשו זאת, יכול לומר להם שהם צריכים להחזיר ליורשי הסבתא והם יטרחו בהשבה.
השאר תגובה