שכירות דירה שהתבטלה

שאלה:

מעשה שהיה בשבת פרשת תולדות, רבקה הזמינה את הדירה לשבת, לבסוף ירד גשם והאורחים רצו לישון בסלון ולא ללכת לדירה. ביום חמישי לפני כן היה אדם שהתארח בדירה, הוא אמר שהוא אולי רוצה להשאר לשבת, היות ואמרתי לאשה שאני יתן לה את הדירה, אמרתי לאותו אדם שאני מסכים רק במחיר גבוה, שבו אוכל לשכור לרבקה דירה אחרית, הוא שמע את זה וויתר על הדירה. האם רבקה צריכה לשלם לי את התשלום על הדירה?
צדדי הספק:
1. האם יש חיוב מדינא דגרמי, שכן גרמו לי נזק? (לפי דעת הקצה"ח זה רק במבטל אדם, וכאן ביטלו דירה)
2. האם יש חיוב מדינא דגרמי בספק אם היה נגרם נזק, שכן אותו אדם לא החליט עדין סופית אם הוא נשאר בדירה.
3. לפי הראשונים (ב"מ עו:) שיש חיוב בבעל הבית ששכר פועלים וביטל את מלאכתם מדין דבר האבד, האם כאן שזה ספק יהיה חיוב?
4. האם זה נקרה אונס, והאם יש חילוק בביטול בין אונס לפשיעה?
5. האם זה שניקיתי את הדירה נחשב התחיל במלאכה, שאז צריך לשלם?

תשובה:

שלום וברכה,

לא מבואר בשאלה מתי רבקה ביטלה את הדירה. אם רבקה שכרה את הדירה לשבת ושילמה מקדמה היא לא יכולה לבטל כלל, וחייבת לשלם את מלוא השכירות. אם רבקה לא שילמה מקדמה, אבל שכרה את הדירה והאורחים לא באו לישון בדירה, רבקה חייבת לשלם כיון ששכרה את הדירה לשבת, ולא נפטרת מתשלום כשהאורחים לא באו לדירה. אם רבקה ביטלה את הדירה לפני שבת, כאן מתחיל השאלה שלך, האם יש כאן גרמי שהפסדת את השוכר הקודם. העובדה שהשוכר הקודם יצא לא מחייב את השוכרים כיון שהם לא אמרו לך תסלק את השוכר ואני ישלם. ועל ביטול השכירות אין חובה לשלם, וכמו שהבאת מהקצות סימן שלג שאם שכר פועל וביטלו והפועל הפסיד עבודה במקום אחר, סובר הקצות שחייב משום שבת, ושבת נאמר דווקא באדם ולא בכלים. הנתיבות שם תירץ שזה תקנה בפועלים שמחייבים לשלם אם גרם לפועל ביטול מלאכה, ותקנת השוק דווקא בפועלים ולא בשכירות קרקעות ומטלטלים, ולכן אין חיוב לשלם אם ביטל דירה לשכירות לפני שבת כאשר לא היה קניין, ואין עליו אלא תרעומת.

בהצלחה.

מקורות:

ראה נתיבות סימן שלג.