שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א,
הרבה בני אדם חושבים מה טוב לקבל הפרס בלוטו כדי שאוכל ללמוד תורה ללא דאגת פרנסה, ולפי הטבע זה משפט אמת כי עם רוב ההון ודאי לא יחסר מזונות ושיהיה מספיק כדי לא להיות צורך כלל לעבוד כדי לפרנס את הבית.
אבל השאלה כאן מדוע האחיזה בדבר שאם לא יהיה עשיר כזה יחסר לי הפרנסה? מי אמר שה' לא יתן כדי לסמוך שרק אם יהיה לי הון מוגזם אז לא יחסר לי.
אפשר שילמד ולא יחסר.
אף על פי שעל פי דרך הטבע אם לא עובדים באיזה שהוא עבודה לא יהיה פרנסה, וגם השם לא רוצה שאנשים יסמכו על הנס אלא יעשו השתדלות כל שהוא והפרנסה באה.
אכן לא כל בני אדם מוכן לחיות בגיבול של אמונה בכל רגע כי אף ששכרו הרבה קשה ביותר כי ענין אמונה היא כאשר נגמר בהבנה של האדם כיצד יכול, ואף שבחכמה יכול להסביר אפשרות ולבנות תכנה מכל מקום מודה שאף צעד אחד אינו בידו אף שגם זה בדרך הטבע לכאורה, אלא באמת הכל תלוי ברצון הבורא.
לכן כיצד להתמודד עם הנסיון של פרנסה כנגד הלימוד?
קל לומר שיעבוד כרגיל ויקבע עתים ללמוד, אבל למי שיודע ללמוד ועבר תהליך ישיבה כולל, לך להגיד לאדם להיות שמח בכמות קטנות כאלה של לימוד.. לכן מה האופן להתמודד בזה שימצא מנוחה לאדם כשצריך לעבוד?
תודה
תשובה:
שלום וברכה רבי יוסף שליט"א
שאלתך נכונה והיא אחת ההתמודדויות הכי קשות שיש לאדם בחייו, לחיות באמונה תמימה בה' יתברך שיזמן לו פרנסתו. אין בענין זה תשובה אחת, כל אדם מצבו שונה בענין זה, מבחינת יכולות כלכליות ונפשיות ולימודיות משפחתיות ועוד, באופן כללי יש לחיות מתוך חישוב ללא רדיפת המותרות ולא לדאוג הרבה מידי קדימה, אם כרגע מסתדרים אז הכל טוב, הרעיון של האמונה זה לא להיות מאותם האומרים "מה אוכל למחר" שהרי על זה אמרו שהוא מקטני אמונה. בדרך כלל נשות האברכים עובדות, חיים מתוך הסתפקות במועט, ושמחים בעבודת ה'.
שנדע רק טוב!
