שאלה:
מה דין היזק בליל פורים תוך כדי ריקודים?
מאירי דף ד
חייב אדם לקרות את המגילה בלילה שמחרתו יום פורים ולשנותה פעם אחרת ביום מחרתה אלא שמכל מקום עיקר הקריאה היא אותה של יום ומתוך כך אנו נוהגין לברך
מוכח, שלילי פורים לא מיקרי 'שם' פורים.
האם זה 'מסתדר' עם הדברים לקמן:
1- כלומר- למרות שהרמ"א כותב שיש 'קצת מצוה' להרבות סעודה ושתיה בלילה,
עדיין 'שם' פורים , מתחיל רק מהלילה?
2-וגם בתפילת 'ליל' פורים אומרים 'על הניסים'. איך זה מסתדר עם המאירי? [וזה , שיטת המאירי, זה שיטת הגרי"ד סלובצ'יק לקמן בקובץ]
3-תרומת הדשן סימן קי
מצאתי הועתק תשובה אחת וז"ל: שמעתי מה"ר טוביה בשם ריב"א, שכל מאכל שלוקחים הבחורים זה מזה אפילו שלא ברשות, משום שמחת פורים משעת קריאת המגילה עד לילה סעודת פורים, שהן שני לילות ויום אחד, אין בהם משום גניבה ולא משום גזילה. ואין להזמינו לבית דין ואין חוששין עליו, ובלבד שלא יעשו שלא כהוגן על פי שבעה טובי העיר, עכ"ל.
מתשובה זו.
זה מסתדר למאירי?
תשובה:
שלום וברכה,
המאירי דיבר על מצוות פורים – מתי נוהגים מצוות פורים. הרמ"א סובר כמאירי שעיקר הפורים הוא ביום אבל גם המאירי מודה שקוראים את המגילה בלילה ויתכן שגם הוא מודה שיש קצת מצווה בלילה, אלא שעיקר הפורים הוא ביום.
בנוגע לתשלומי נזקין זה לא קשור למאירי, הנושא של היזק בפורים הוא שאם נהגו דרך שמחה להכות זה את זה או לרוץ עם סוסים, הרי זה תנאי שמחלו זה לזה בנזקים קלים שעושים מחמת שמחה, ואם עורכים את השמחה בליל פורים, נחשב למחווה בריקודים או לא, אלא אם נהגו ומחלו על כך או לא.
בהצלחה.
מקורות:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזיקין סימן שעח
בחורים הרוכבים לקראת חתן וכלה והזיקו זה את זה ממון חבירו דרך שמחה ושחוק, וכן בשאר דבר שמחה, הואיל ונהגו כן, פטורין.
ומקור הדברים הוא מתינוקות שהיו שומטים את הלולבים ואוכלים אתרוגים בהושענא רבא, כיון שהיו עושים דרך שמחה, הרי לנו שאם עושים דרך ומחלו פטורים מלשלם ולא קשור אם יש חיוב לשמוח.
