שאלה:
שלום,
לאחרונה היו לנו כל מיני אירועים במקום בו אני לומד כמו למשל הוצאת ספר תורה, שמחת תורה וכו'. שמתי לב שהנשים תמיד עומדות מאחורה או בעזרת נשים ופשוט מסתכלות עלינו לטובה וזה דיי מפריע לי.
למשל ההקפות של הבוקר היו אצלנו כמעט 9 שעות (שחרית 9 שעות) ופה ושם שמתי לב שהן פשוט עומדות ומסתכלות עלינו, היו לנו הקפות עם כל היישוב בחוץ בשטח וגם שם ראיתי שהבנות פינו לנו את הדרך והסתכלו עלינו.. והשאלה שלי היא למה? לא מגיע להן גם ליהנות? למה זמן שאנחנו שמחים בתורה הן צריכות להסתכל בשקט ולא לרקוד גם? מבחינה הלכתית, מותר להן לרקוד ביחד בעזרת נשים בהנחה שהדברים לא רואים את זה? אני אדגיש – אני לא מתכוון לריקודים מעורבים חס ושלום, אלא שהבנות ירקדו למעלה (אפילו בלי ספרים) והבנים למטה..
אשמח לדעת מה הסיבה לכך, כי השנה זו פעם ראשונה שחגגתי את שמחת תורה וזה הדבר היחיד שהפריע לי והוריד לי את החשק לריקודים וכו'.
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
אין כל ספק שמותר לנשים לרקוד בעזרת הנשים ככל שזה בצניעות שלא למראה עיני הגברים, ואין ספק שהן גם עושות זאת בהרבה מאוד הזדמנויות ולא סובלות במיוחד…
הנושא הוא, שבאופן כללי כל ענין התפילה במנין בבית הכנסת היא חיוב של גברים ולא של הנשים, ומכאן גם נעשה שהנשים רוצות לראות את התפילה במנין ולא כל כך מעניין להן עכשיו לרקוד לעצמן, אף אחד בעצם לא בא לשמחת תורה כדי לקיים מחול וריקודים סתם, אלא לקיים את התפילה במנין באופן המיועד לכך בשמחת תורה, וממילא באופן ספונטני הן לא רואות כל צורך למצוא לעצמן תחליף כזה, אלא להיות שותפות לנעשה בהיכל הגברים ובהתנהלות התפילה בציבור על כל חלקיה.
תוכל לשאול נשים בישוב אם מישהי הרגישה רע, ותגלה שהן דוקא נהנו מאוד, גם מהתפילות והריקודים שצפו בהם, וגם מהמפגש החברתי שהיה להן תוך כדי…
חורף טוב ובריא.
ממש לא נכון.
אני אישה ואני יכולה לשתף מהחוייה האישית שלי שהחג של שמחת תורה מרגיש לי כמו חג של גברים שאין לי בו חלק.
אני לא מגיעה לבית כנסת בשביל מפגש חברתי. אם הייתי רוצה מפגש חברתי הייתי נפגשת עם חברות. בית כנסת זה מקום שבו עובדים את השם, וכאן לא נותנים לי לעשות את זה. מרחיקים אותי. מנדים אותי. משפילים אותי. דוחים אותי הצידה. אז לא- אני לא נהנת.
מצער לי לראות שכך את מרגישה אין לזה שום בסיס, אף אחד לא דוחה ולא משפיל, ובודאי לא מנדה, כיון שהנושא של הצניעות באופן טבעי מכוון יותר ביחס לגברים, נשים פשוט לא מבינות אותו נכון. ויתכן שזו בעיה של מערכות החינוך שלא מעבירות אותו בצורה נכונה. אין ביהדות בשום אופן נושא כזה של מעמדות או יחס מועדף לגברים על פני נשים, פשוט כל נושא העבודת ה' בבית כנסת מבחינה הלכתית מסור לגברים, ולכן באופן טבעי כך הוא גם מתנהל, כל אחד שמח שאשתו באה, ומשתדלים לתת מקום נוח ככל שניתן לציבור הנשים, ומעולם לא פגשתי באברך כל שהוא שמרגיש שיש לו איזה ערך מועדף על פני אשתו, ויש תמיד יחסי כבוד ואהבה וזוגיות והכל טוב. כך שהתחושה הזו שלך אינה מוצדקת, היא נובעת מפרשנות שגויה שאת נותנת לסדרי התפילה בבית הכנסת. זה נושא רחב ולא ניתן להקיפו, יש להבין מדוע עבודת בית הכנסת נמסרה לגברים דוקא, יש להבין גם טוב את נושא ההפרדה בין גברים לנשים וכו', אלו נושאים מאוד ארוכים ומשמעותיים אבל בשוםפ אופן אין להם קשר לדחייה נידוי או השפלה. ממש רחוק מזה.
השאר תגובה