לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

צניעות האשה

שאלה:

שלום הרב
בעלי אוחז שצריך ללכת רק עם חצאיות ארוכות ורק עם גרביים שחורות מינימום 70 דנייר הוא קורא לחצאיות אחרות חצאיות קצרות או לגרבי רגל הוא קורא גרביים שקופות הבעיה שאני לא רגילה לזה אז בחורף עשיתי את זה כי זה גם יותר מקובל אבל בקיץ זה מאוד קשה לי ואני לא יודעת מה להגיד לו וגם זה נשמע לי קצת מוזר שאסור ללכת עם גרבי רגל כולם בסמינר שלי ככה הולכים וגם לא נעים לי מהמשפחה להגיע בשבת עם חצאית ארוכה חוץ מזה שכמעט אין חצאיות ארוכות שמתאימות לשבת ואני צריכה לחפש שעות כזה דבר ושמלות בכלל אין יש רק שמלות מאוד מפוארות ארוכות אז אני גם לא יכולה ללבוש שמלות בשבת בגלל זה, זה מאוד מוזר לי כל זה, אני מבינה שככה הרבנים אומרים אולי הרב יכול לעזור לי בזה או שבאמת זה ההלכה וחייבים ללכת כך
תודה רבה

תשובה:

תגידי לבעלך, שכל מה שמקובל בבית יעקב לפי כללי בית יעקב זה מה שאת חייבת, כל הידור מעבר לכך אין לו רשות לבקש ממך, מה שתרצי מעצמך להדר זו זכותך, אבל זה ענין שלך בלבד. אני אומר זאת באופן הכי ברור. כמובן אין להכנס למריבה חלילה ומחלוקת בבית, רק תגידי לו ששאלת וכך אמרו, ואם הוא רוצה הוא יכול להתקשר אלי ואני אסביר לו באריכות רבה את כל הנושא. מס' הטלפון שלי 0527643066 עדיף אחרי החג אם זה אפשרי.

חג שמח ושבת שלום.

הצטרף לדיון

9 תגובות

  1. יש לי כמה תמיהות בפסק הנ"ל.
    א. מי הם הרבנים העומדים מאחרי הכללים של 'בית יעקב', האם הם מגדולי הדור?.
    ב. מייסדת בית יעקב – הגברת שרה שנירר במכתב המובא בספר אם בישראל עמ' ר"י כתבה לחניכותיה שלא יהינו ללכת עם גרביים בצבע העור עי"ש. האם הדבר ידוע לרבנים שהתירו את הדבר נגד רצונה של המייסדת שעל שמה נקראים המוסדות?
    ג. ר' חיים זוננפלד במכתבו הידוע כתב לאסור ללכת עם גרביים בצבע העור. וכ"כ במכתב המובא בסוף ספר הלבוש כהלכתו מכתב י-יא גדולי הדור שלנו ומהם ר' נסים קרליץ, ר' חיים קנייבסקי, ר' שמואל אוירבך והרב שמעון בעדני שגרבים שקופות או בצבע הרגל אסורות בלבישה, וכן הסכימו למכתב זה הרב משה שאול קליין ועוד עי"ש. מיהם המתירים לבישת גרביים אלו, והאם הם שוים משקל לכל הרבנים הנ"ל שאפשר לסמוך עליהם להקל נגד כל הנ"ל.
    ד. בד"כ אשה המתחתנת נגררת בהלכות ובמנהגים אחרי בעלה ולא אחרי בית יעקב שלמדה שם, וזה נכון בכל הדברים. בית יעקב זהו מקום חינוך ולא מקום לימוד הלכה באופן גורף ומוחלט. יש הרבה דעות בפוסקים לכאן ולכאן וכל אשה צריכה ללכת לפי בעלה ומנהגיו אא"כ הוא אומר לה לעשות דברים שלא כהלכה, אבל כאן שאדרבה הוא אומר לה לעשות כהלכה והיא זו שעושה שלא כהלכה מדוע שלא תשמע לו, ומדוע להחליש את כח הצניעות ובמקום לעודד אותה ולחזק אותה – משאירים אותה בהנהגה הפחות נכונה שנהגה עד היום.

  2. שלום וברכה
    ראשית כמובן אני לא ממש הכתובת… אינני מנהל סמינר, אני רק יודע שאני סומך על המחנכות בסמינר לגבי חינוך בנותי, וממילא בין השאר זה גם נושא הלבוש. הרי צריך לקבוע משהו… אז טוב שמחנכות דגולות וחשובות ממונות על כך, ואני מאוד מרוצה ב"ה.
    א. יש ועד שחתומים עליו בדרך כלל הרב גנס שליט"א ועוד רבנים מבית דינו של הגר"ש וואזנר, אבל כאמור מבחינתי לא זה הענין.
    ב. אינני בקי וגם לא רוצה להכנס לפרטים, בעיני מאז ומתמיד זה לא נושא לגברים. אינני חושב שהגב' שרה שנירר היא הפוסקת המוחלטת שכולנו צריכים לעשות כפי הוראותיה, יש מציאות משתנה, מנהגים צרכים שונים וגם רבנים. ככלל, אינני חושה שהנושא הוא להכנס לפרטים, בפרטים לכל אחד יש רב ואבא, הנושא הוא יותר האוירה הכללית.
    ג. גרב אסור שתהיה שקופה, אבל ראה עוז והדר לבושה עמ' 323 שהבעיה היא יותר בגרביים כהות ולא בבהירות.
    ד. נכון מאוד, התשובה אינה מתייחסת למנהגי קהילות, אלא יש אנשים שנתפסים לקיצוניות באופן קצת אלים ומנסים להשליט אותה בבית, בדרך כלל אנשים פשוטים שאינם תלמידי חכמים בדוקא, ועל זה כתבנו שאין זכות לאדם להשליט את דעתו על אשתו בעניני צניעות ככל שהיא נוהג כמנהג בנות ישראל הכשרות, יש הבדל בין מנהג קהילה שנכנסים לזה על דעת כן, לבין גחמות של בעל כזה או אחר.

  3. לכבוד בית הדין שלום וברכה:
    ברצוני להעיר על הוראה זו שהורה בית הדין שרשאית האישה להתלבש כפי המקובל, כאשר ידוע שהרבה מן הביגוד ברחוב החרדי אסור על פי ההלכה.
    דהנה כל דבר שטעון כיסוי אם הוא מכוסה בבגד צמוד אין דינו כמכוסה וכמו שחולצת טריקו או לייקרה שהיא צמודה לגוף ומבליטה את גופה של האשה אסורה ע"פ ההלכה, כך גם הדין לגבי הגרביים, אם מסכימים אנו שצריכים כיסוי כי שוק באשה ערוה א"כ גם גרביים לא יעזרו כי הם צמודות לרגל ומבליטות אותה, וזאת אע"פ שהם אטומות ואינם בצבע הרגל. ולכן יפה דרש הבעל מאשתו ללכת בחצאית ארוכה כדי שתכסה את כל הרגל. ואשה שהולכת עם חצאית קצרה וגרביים בצבע הרגל שתיים רעות עשתה, האחת שגילתה את שוקה, ושנית, שמראה רגלה יותר יפה מאשר בלי גרב.
    וא"כ כמה יש לתמוה על פסק בית הדין שדחה את הבעל והתיר לאשה ללכת נגד ההלכה שפסקו גדולי ומאורי הדור, וכמש"כ לכם כבר בתגובה הקודמת. ועם כל הכבוד לבעל ספר עוז והדר לבושה אין הוא יכול לחלוק על הני רבוותא שהביא הרב המגיב. והדברים ידועים שכיום בתי הספר לא מתנהלים ע"פ ההלכה בעניני צניעות ואע"פ שנתלים לפעמים ברבנים לא תמיד הרבנים לצערינו הרב פוסקים מכח ידיעת ההלכה אלא מכח מה שמקובל להורות ולא מתוך עיון בסוגיא. וזכורני שבעבר התקשרתי לרב מסויים שהיה חתום על איזה תקנון והקשתי עליו, ואחר שלא היה לו מה לענות אמר לי תתקשר לרב פלוני שמבין בזה יותר, וכשדברתי עם אותו רב אמר לי דברים תמוהים ולא ברורים.
    הן אמת שאין לבעל להתנהג עם אשתו באלימות בענינים אלו, אך לא בשביל זה יש גם להצדיק את דרכה של האשה.
    סיכום הדברים: אין להורות היתר בדברים שלא לובנו כהלכה ולפסוק על פי מנהג הנשים ובתי"ס בית יעקב, כי הדבר ידוע שמצב דורנו מבחינת צניעות ירוד מאד גם אצל החרדים לדבר השם, ורק יחיד סגולה בדורינו הולכים נגד הזרם ומתלבשים כהלכה.
    בכל אופן אין לבעל להתנהג עם אשתו באלימות אלא בנחת, וגם יתפלל עליה שהקב"ה יאיר את עיניה ללכת בדרכי אמותינו הצנועות.

  4. עשית שלא כדין, שהבאת דוגמאות שאסורות גם בבית יעקב, וכתבת כביכול על אלו דיברנו… אנחנו דיברנו על אשה שהולכת כפי שמופיע בתקנון בית יעקב המקובל בסמינרים הידועים.

  5. גם אני וגם הרב ב.ל. דיברנו על התקנון, ואנו טוענים שהוא לא לפי ההלכה של גדולי הדור.
    כפי שגם עניתם לי בתשובה הקודמת – אינך יודע ולא מתעניין מי בעל התקנות של בית יעקב. והרי זה נגד פוסקי זמננו ונגד פוסקי הדורות הקודמים. ואיך שייך לענות לפסק הלכה בטענה שזה לא שייך לגברים. מי הם פוסקי ההלכה אם לא גברים?. אני הבאתי שחוץ מהרבנים שפסקו בזה – גם מייסדת בית יעקב סברה כן בפשיטות כיהודה ועוד לקרא.
    אולי כדאי שכבודו יעיין במקורות שהבאתי ויראה הצדק עם מי.

  6. תפנו שאלה זו למנהלי הסמינרים. בעיני כל עוד כל מחנכים את בנות ישראל הכשרות והצנועות, וכך הן רגילות ללכת, אין רשות לבעל להביך את אשתו, לצער אותה, ללכת באופן המנוגד לצרכיה הנפשיים הבסיסיים בגלל שהוא מחמיר יותר, יתכבד וישא לכתחילה אשה שכך רצונה! גם אם יש אמת כדבריכם, הרי שכך יש לחנך לכתחילה, ובשאלה הזו אינני עוסק, אני עוסק בשאלה יסודית פשוטה, מה זכותו של הביל לבקש מאשתו, ומה נכון כדי שלמור על שלימותה הנפשית ושלום ביתם.

  7. הטענות של המגיב נגד הרב תמוהות מאד, המעיין בגמ' ובפוסקים יראה שאפילו התקנון של בית יעקב הוא מחמיר יותר מהדין, וכ"ש שהחומרות שהוא מזכיר שנויות במחלוקת במקרה הטוב או חסרות מקור במקרה הפחות טוב. אין שום מקור הלכתי לאסור בגד צמוד ורוב שאר האיסורים שמפרסמים, אלא הוא סברא לאסור בגד שמעורר הרהור, וההגדרה של מעורר הרהור הוא לגברים נורמליים שאין להם בעיות בנושא זה… כך שלבוש מקובל בציבור החרדי הוא בהחלט כשר ומהודר על פי ההלכה, ואין למצווחים על מה שיסמוכו.

  8. לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א

    בעניין צניעות האישה מצאנו חלוקה בין מקומות המכוסין באישה שדרכן להיות מכוסין לבין מקומות המגולין שדרכן להיות גלויים. כף היד למשל או הזרוע של אישה יכולה להיות גלויה כי דרך הנשים לגלות אזורים אלו, לעומת אזורים אחרים שדרכן להיות מכוסים שאז אסור לגלות ולחשוף את האזור הזה.

    בנידון הגרביים המכסות את השוקיים הרי לנו שאמרו חז"ל שוק באישה ערווה והרי אין אנו טוענים כי השוק דינו כמקומות הגלויים שהרי אנחנו מחייבים את האישה לכסות את השוק בגרב – אם כך הרי לנו שהשוק נחשבת כמקומות המכוסים.

    אם אנחנו מתירים לכסות את השוק בגרב בצבע גוף (שלה או של צבע גוף של אישה אחרת)
    הגע בעצמך האם נתיר לאישה ללבוש חולצה בצבע גוף? זה ברור שבגד אדום שחז"ל הזדעזעו ממנו פחות גורם להרהורים מאשר בגד בצבע גוף למשל חולצה –
    ברור שחולצה בצבע גוף זה נחשב כיסוי אבל זו פריצות שאין כמוה
    הרי זה מכשול לעינים הרואות או אף עוברות ליד האישה אפילו בלי להתבונן

    ומה ההבדל בין האזורים שהחולצה מכסה (גב \ ידיים או בטן) לבין השוקיים? כלפי הדין ההלכתי הטהור שניהם לכאורה מקומות המכוסים שעליהם נאמר טפח באישה ערווה. ואפילו חצאיות אמצע יש בהם טפח גלוי מהרגל, ואיך נתיר לראות צבע הגוף אפילו בטפח?

    אומנם הגרב בצבע רגל נכנסה לאופנה וכפי שציינתם זה לא היה תמיד ככה כנראה גם לא בימות שרה שנירר

    למרות המנהג לאו דווקא יש לזה הבנה הלכתית כי לא נוכל להבין איך אישה תלבש חולצה שחלקה יהיה בצבע הגוף בצבע הבטן זה ברור לכולנו שזה פרוץ – וזה שהתרגלנו בעוונותינו לראות רגלי נשים שה' יעזור, בגמרא החמירו דווקא ברואה את השוק כמו הולך בנהר אחרי אישה וה' ירחם עלינו.

    ומה שניסו לשים כיסוי שאינו דומה ממש לצבע הרגל של אותה אישה – בעלת עור בהיר שמה צבע טיפה יותר כהה – ובעלת עור כהה שמה גרבי רגל בהירות, מה זה גורם? שגבר שרואה אומר אהה זה לא בדיוק הרגל שלה אבל מידי הרהור לא יצאנו כל עוד זה צבע שדומה לצבע עור – לאו דווקא של אותה אישה, האיש שהולך ברחוב לא בודק האם זו תימניה או אשכנזיה כדי להבין האם עכשיו זה צבע רגל תואם לעור שלה או לא, עצם ההרהורים הללו הם אסורים ולמה לתת לזה בכלל מקום?

    גרב שחורה או לבנה באמת נותנת מראה של כיסוי לכל הדעות וכל הנשים וברוך השם יש את הבנות הקטנות כדי להראות את ההבדל

    צניעות האישה נוגעת לאביזרייהו דגילוי עריות, הרהורי עבירה שקשים מעבירה, ונשמרת מכל דבר רע, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם – איך נוכל להפקיר את השטח הזה ולתת לבנותינו רק בגלל שכולם עושים את זה?
    אילו היו אלו רק עניינים של חומרא הייתי מבין איך אפשר לשלוח ילדה לסמינר ולוותר על חומרות שנהגו בבית כדי לקיים תקנון שבנוי על מנהג הכלל – וגם זה אני לא מכיר אף אחד שיתן לבת שלו לאכול שרויה בפסח אם הוא לא נוהג אפילו שזה רק חומרה אם הסמינר מחייב

    הנושא של צניעות האישה דאורייתא לא פחות ובדינים גמורים עסקינן ולא בחומרות, איך נוכל להפקיר את בנותינו ונשותינו?

    ברור הדבר שאין בעל רשאי לכפות על אשתו מה ללבוש ומה לא אבל להשאיר את הכל לרצון טוב גם לא שייך, אנשים צריכים לוותר על הכל כדי להקפיד על מה שבאמת חשוב, ומעטים הדברים החשובים כמו צניעות – והיה מחניך קדוש. ודי למבין

    תודה לכם על פרסום התשובה

  9. ההבדל ההלכתי בין גברים למקרה שציינת, הוא בכך שמעיקר הדין הרגל מתחת לברך אינה מקומות המכוסים על פי דת משה, אלא הוא דבר התלוי במנהג – מה שנקרא דת יהודית, וכיון שכך מה שנוהגים הוא מה שדת יהודית מחייבת, כלומר אם מנהג נשים צנועות בגרביים בצבע הגוף, הרי שמעולם לא נהגו להחמיר ביותר מכך, וכיון שדת יהודית מחייבת רק לפי המנהג, די בזה. לעומת זאת החולצה שהיא מכסה מקומות המכוסים ממש על פי דת משה ובזה לא משנה המנהג. מנהג כמבון הוא מנהג נשים צנועות, מה שיש גם היום נשים שהולכות בלא גרביים זה לא מנהג ואין בכך כדי להתיר ללכת ללא גרביים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל