שאלה:
למה אין דין ערקתא דמסאני בגזירה של מוסדות הקדושים די בכל אתר ואתר לסגור ולהמנע לכנוס. האם זה הולך אחר מחשבה ( כידוע מכל דור ודור עומדים עלינו
תשובה:
לא הבנתי את שאלתך… הדין למסור נפש על ערקתא דמסאנא זה כאשר יש לנו בעיה של שמד, סוגרים את בית הכנסת כדי למנוע אותנו מתורה ותפילה, אבל כאשר אף אחד לא סוגר לנו פשוט על פי הוראות אנשי המקצוע המדינה קובעת לטובתנו שיש להמנע מלהתקהל כדי שלא להדבק בקורונה, וגם שלא נהיה מזיקים ונדביק אחרים בקורנה. יש חובה הלכתית לשמוע לאנשי מקצוע בדיוק כפי שיש חובה לשמוע לרופא שאומר לאכול ביום כיפור מחמת פיקוח נפש, ואנחנו לא מוסרים נפש על כך בגלל שהוא במקרה אינו דתי וכדומה… אנחנו רוצים לא לפגוע בעצמנו ובאחרים.
הדבר הכואב הוא שיש אנשים שכנראה מרגישים כך, כביכול הקורונה זה איזה משהו ציוני שמכוון נגדנו, ואז בטפשותם הרבה דוקא עושים מנינים באופן האסור, או מתפרצים למירון כדי לגזור שערות לילדיהם ומסכנים חיים של בני משפחתם, אין לך שטות גדולה מזו!
בבני ברק מסתובב היום בחור ישיבה שבגלל שהתעקש להשאר ללמוד תורה באופן האסור נדבק בקורונה, בא הביתה הדביק את סבו וההוא נפטר לבית עולמו, האם כך צריך לעשות?!
