שאלה:
כבוד הרב,
אם ראובן אמר איזה דבר לשמעון, והדבר הזה פגע בשמעון, האם הוא מחוייב לבקש סליחה? אם לא, כיצד עליו לנהוג לאחר ששמעון הבהיר לו שזה פגע בו?
הבה וניקח את המקרה הכי קיצוני, שבו אפילו בשמיים מודים שאין בעייתיות בתוכן הדברים שראובן אמר. אלא ששמעון רגיש יחסית לראובן, והדבר הזה פגע בו.
תשובה:
שלום רב,
ברור שזו נחשבת פגיעה ועליו לבקש מחילה. ישנם מגוון רחב מאד של אנשים – כשם שפרצופיהם אינם שויים, כך דעותיהם אינם שוות. וכך גם רגישותם אינה שווה. יש אנשים שעשויים "מעור של פיל" שקשה יותר לפגוע בהם ויש אנשים מאד רגישים, ויש מגוון רחב באמצע. לגבי תשלומי בושת כבר קבעו חז"ל – הכל לפי המבייש והמתבייש. כלומר, תמיד זה תלוי בסיטואציה הספיציפית עם האנשים הפציפיים שזה קרה. כך גם לגבי פגיעה בזולת, אם האיש חש פגיעה כי הוא רגיל יותר, ודאי החובה היה להיזהר יותר, ולא להחליט שאתה אילו היו אומרים עליך דבר כזה לא היית נפגע, כי זה לא המדד.
לא הבנתי האם אין קו נורמלי שמותר לעשות אע"פ שזה פוגע, לדוגמא בן אדם שנפגע ששאלתי אותו מה השעה כיון שאין לו שעון והוא מרגיש פגוע שאין לו שעון, וכי יעלה על הדעת לעבור על אונאה בכה"ג? הרי השאלה היה הבה וניקח את המקרה הכי קיצוני, שבו אפילו בשמיים מודים שאין בעייתיות בתוכן הדברים שראובן אמר. אלא ששמעון רגיש יחסית לראובן, והדבר הזה פגע בו.
מסתבר שההגדרה היא כזו, כאשר אתה שואל שאלה סתמית שאין בה שום דבר של פגידעה אין כל בעיה, אבל כאשר אתה אומר סוג של עקיצה שאצל רוב בני האדם זה מתקבל ברוח טובה ורואים בזה בדיחה, אף שזה על חשבונם, ויש אנשים רגישים שנפגעים, זה בהחלט איסור גמור.
השאר תגובה