שאלה:
בס"ד לאימי יש עובדת זרה, האם מותר לאכול דייסת שיבולת שועל בחלב שהעובדת מכינה בבוקר?, באיזה אופו ניתן להקל
תשובה:
שלום וברכה
ודאי אסור לאכול דייסא שהיא מכינה, משום בישולי גויים. אשה זקנה חולנית שאין מי שיכין לה וזה נצרך לבריאותה יש להקל לה, כיון שמדובר באיסור דרבנן לצורך חולה, אבל כמובן לא מומלץ להגיע לכאלו היתרים. אם האמא יכולה לנוע מעט, יש להורות להם שהאמא מדליקה את האש תחת הסיר [אשכנזים] או מניחה אותו [עם המאכל] על האש [ספרדים] וכך ניצלים מכל חשש. בנוגע למה שהיה עד היום, יש לדעת שכלים שבישל בהם גוי נאסרים בשימוש וטעונים הכשרה.
מקורות:
עי’ שו”ע יו”ד סו”ס קיג במחל’ הפוסקים אם צריך הגעלה והכרעת השו”ע שצריך הגעלה, וכלי חרס במקרה אין צורך לזרוק, יש להגעיל ג’ פעמים, אך אם נתערבו הכלים בכלים אחרים, דינו כדין דבר שיש לו מתירין שנתערב שאם יש בו טירחא בטל כמבואר בשו”ע יו”ד סי’ קג ובש”ך שם סק”ח ע”ש.
גם לי יש עכשיו שאלה דומה.
דייסת שבולת שועל נאכל גם חי ללא בישול וכן לכאורה אינו עולה על שולחן מלכים. למה שיהיה אסור?
תודה רבה
המציאות לא ברורה לי כל כך, לגבי ביצה כתב השולחן ערוך שאף שזה נאכל חי, כיון שזה רק בשעת הדחק גדול וזה לא המנהג, יש בזה בישולי נכרים. איך הדין בשיבולת שועל? נאכל חי גם שלא על ידי הדחק? אינני יודע [ראיתי פעם למי שהורה שכאשר זה נאכל חי יברכו שהכל כי אין דרכו כך]. לגבי עולה על שולחן מלכים זה בכלל הגדרה לא ברורה, מה עולה ומה לא. אני מצדד כדבריך להקל אבל אינני יכול להכריע.
השאר תגובה