המיר כפסים בצ'יינג' ואחר זמן הבחין שלא קיבל את מלוא המחיר

שאלה:

הייתי חייב לפלוני 8600 דולר. נכנסתי לצינג' בנוכחותו של המלוה ופרטתי סכום כסף שהיה עמי בשקלים ע"ס 8600 דולר והציינג'ער שלף ערימה סגורה של עשר אלף דולר הוציא ממנה 14 שטרות (1400 דולאר) ונתן לי ונתתי למלוה בפרעון חובי.
אותו היום היה יום סוער בירושלים ולא היה לנו נח לספור את הכסף במקום. אח"כ המלוה מתקשר אלי ואומר שחסר 1000 דולר. אני טוען שמה שקבלתי מהצינג' נתתי לך, והצנג'ער אומר שזה היה 3 חבילות של 10000 דולר כל אחת שקיבל מציינג' אחר ולא ספר אותם, שמתוכם הוא הוציא חבילה אחת והוציא ממנה 14 שטרות כנ"ל ונתן לי.

האם אני חייב למלוה עוד 1000 דולר? ואם כן, האם הציינג' חייב לי עוד 1000.

תשובה:

שלום וברכה,

בעל הציינג' פטור – משום שנחשב איני יודע אם נתחייבתי. לגבי הלווה: לדעת הט"ז ועוד פוסקים פטור הלווה. ולדעת הרשד"ם והש"ך חייב. והלווה יכול לומר קיי"ל כט"ז ודעימיה – ופטור. וראה מקורות.

אמנם בידי שמים חייב כאשר המלווה תובע בברי והלווה שמא. כדין כל א"י א"נ, ולא נחשב לא הו"ל למידע כיון שהיה לצ'יינג' לספור את המעות.

בהצלחה.

מקורות:

אם התעורר ספק במעות של המקח האם היו מזויפים, סובר התומים (סימן עה ס"ק כב) שנחשב איני יודע אם נתחייבתי, כיון שלא היה כלל שעת חיוב, והמכר היה תקין, ואח"כ טוען המוכר שהמעות שקיבל מזויפים, והקונה אינו יודע. והחלפת מעות בצ'יינג' נחשב למקח, וכל ספק שמתעורר אחר שהסתלק הלקוח נחשב א"י א"נ.

בהלוואה אם אחר הפירעון חוזר המלווה וטוען שהמעות שקיבל הינם מזויפים, ולא היה פירעון כלל, והלווה אינו יודע אם אכן דברי המלווה צודקים, נמצא מלווה מערער שלא היה הפירעון, והלווה אומר איני יודע, יש לומר שנחשב איני יודע אם פרעתיך, שדינו שחייב. וכן דעת הרשד"ם הביאו הש"ך סימן רלב. אמנם הט"ז (סו"ס עה) סובר שכיון שהיה שעת פירעון, ואחר שכבר היה חזקת פטור מחדש המלווה שלא היה פירעון, נחשב שמעורר חיוב חדש, וכל שלא יודע הלווה נחשב איני יודע אם נתחייבתי. והוסיף הט"ז כיון שרוב המטבעות אינם מזויפות נחשב שהיה פרעון.

ונראה שחבילות של שטרות שמועברות בצ'יינג' נחשב למוחזקים שאכן יש בהם את הכמות המסומנת, ואם פרע על סמך שיש בחבילה כו"כ שטרות, והמלווה קיבלם והלך, נחשב שהיה פירעון, ואם אח"כ מעורר המלווה על הפירעון נחשב א"י א"נ לדעת הט"ז.