אם הזקתי לחפץ של מישהו אך משלמים עליו ממש קצת ורוב הסיכוים (לדעתי) שבכלל לא יבקש כסף.
האם צריך לומר לבעלים שהזקתי?
והאם כל מקרה לגופו? והאם יש הבדל האם הבעלים הוא אדם פרטי או מייצג של ציבור?
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
אם החפץ שווה פרוטה, אתה חייב לקבל את סליחתו, כדי להיפטר מתשלום.
פרוטה היא מטבע מימי חז"ל. לגבי כיצד לשערך את הפרוטה בכסף שלנו, יש סוברים כשקל ויש סוברים כעשר אגורות.
בחפץ ציבורי, ייתכן שאם אין לכל אחד מהציבור ערך של פרוטה, אין חיוב לשלם.
מקורות:
לדעת הסמ"ע בסי' פח סק"ב והש"ך ביו"ד סי' שה סק"א הפרוטה משתנית לפי הזמן והחזון איש חולק.
לעניין נזק רכוש של שותפים שאין לאף שותף שווה פרוטה עיין קובץ קול התורה גליון סב עמוד רלח.
לכאורה יש לחלק בין ממון של שותפין לממון ציבור דהוי גדר אחר וכדמצינו לענין מזיק מתנות כהונה שכל הפטור הוא משום שהוי ממון שאין לו תובעין ולא משום דאין שו"פ לכל כהן בעולם.
מתנות כהונה יקבל כהן אחד שזהותו לא ידועה.
ידוע ראיית האתוון דאורייתא (ר' יוסף ענגל) מהירושלמי שמנחת ציבור נאכלת אף למ"ד שכהנים תורמים לקרבנות ציבור ומנחת כהן אסורה באכילה, שקהל אינו שותפות.
יש גם דיוק לשון כזה בפתחי תשובה סי' רכז ס"ק כג דבשל קהל אין צורך שיהיה לכל אחד פרוטה.
ומכל מקום צריך עיון.
לכבוד הרב
התכוונתי מתי שעדיין אפשר להשתמש בחפץ כמו מקודם כמו למשל ספר שקרעתי אותו קצת וכו' אך הדף עדין מחובר וכו'
יש לדעת כמה היה שווי הספר לפני הנזק ולאחר הנזק. בספר שבין כך אינו נראה כחדש, לכאורה אין שום הבדל במחיר ואין צורך לבקש מחילה. בספר שהוא די חדש יכול להיות הבדל במחיר של כמה שקלים ויש צורך לבקש מחילה.
השאר תגובה