לרבנים הגאונים,
שאלה על אדם אחד שנשא אשה לפני כערך 9 שנים. בזמנו הוא ניהל חיים מסורתיים ואילו אשתו חילונית. נולד להם בן ב"ה, לאחר שלוש שנים בערך נתגלע סכסוך בינו לבין חמיו. אשתו שהייתה מאד מושפעת מאביה עזבה את הבית והגישה תלונת שווא על בעלה במשטרה על כך שהינו "מסוכן" ומאז הם גרים בנפרד בחו"ל ומתנהל הליך גירושין בבתי משפט בחו"ל.
אגב לפני הסכסוך היחסים היו מאד תקינים אם כי במשך קרוב לשנה לאחר הלידה היא סירבה לקיים איתו יחסי אישות.
במקביל להליך הגירושין קיים הליך משפטי בעניין המשמורת על הבן אשר הינו כרוך להליך הגירושין. ב"ה האיש הינו ישר ותם לב ונמצא בתהליך של חזרה בתשובה שלמה עם קביעות עיתים לתורה וכו' והוא "מקווה" שאשתו גם כן תחזור בתשובה וגם רוצה שבנו יקבל חינוך דתי.
כבר עברו 6 שנים מאז שעזבה והוא עדיין מקווה לשלום בית ולכן אינו נותן גט. היא מצידה נשארה חילונית וקבלת גט אינו חשוב אצלה.
שאלות:
1. האם מותר ו/או מצווה שלא לתת גט ולקוות שהיא תחזור בתשובה? כיום היא מנהלת חיים חילוניים.
2. האם מותר ו/או מצווה להמשיך בתהליך בעניין משמורת הבן כדי להשפיע על חינוכו? הסיכויים שהאיש יקבל חצי משמורת אינם מזהירים והדבר מעכב בבתי המשפט את הגירושין בפועל ונתינת הגט.
3. האם קיימת מצוות עשה לתת גט כמה שיותר מהר ולהתחתן כדי להקים בית ולהוליד עוד ילדים.
תודה על התשובות המנומקות
תשובה:
שלום רב,
אנסה להשיב למרות שאיני בקיא בפרטים כמובן.
א. לכאורה כדאי לסיים את ההליך ולא להמתין שתחזור בתשובה, שעם כל הכאב, יכול להמשך גם זמן רב אם בכלל… המצב הנוכחי שאישה חילונית חיה לבדה משך 6 שנים כשהיא אינה מרגישה כל מחוייבות כלפי בעלה, אינה מרגישה שעליה לשמור לו אמונים ואף להיפך, קיים סיכוי רב שהיא כבר נטמאה. [בלי להכנס לסוגיא של עוברת על דת, שמצווה לגרשה כמבואר בסוף גיטין].
אמת, ברור שאישה זה כשרה לבעלה, עדיין היא בחזקת כשרה לבעלה. אבל בהחלט יש מקום לחשוש, ואיני מתכוון לכך שלכן היא אסורה. אלא לכן כדאי לתת גט וכמה שיותר מהר, כדי למנוע איסורים. ראה ביבמות סו,א שפחה שהכשילה את הרבים בזנות משום שהיא היתה חציה שפחה חציה בת חורין ולא יכלה להנשא, כופין את רבו לשחררה כדי שלא תכשיל את הרבים. אמנם שם המדובר באופן שאנו יודעים שהיא מכשילה את הרבים. מאידך כאן אין מידע על כך, אבל העובדות והמציאות של ימינו לא מותירים אצלינו הרבה מקום רחב להסתפק, והכשלה במקרה כזה הוא לא רק באיסור זנות אלא באיסור הרבה יותר חמור – אשת איש.
אמנם, אם היה סיכוי סביר לשלום בית, בהחלט היה יכול להמתין. אבל במציאות הנוכחית נראה לי יותר סביר שיקדם את הגירושין כמה שיותר מהר.
ב. גם העובדה שהאיש עדיין לא זכה לקיים מצוות פריה ורביה בהחלט יש לה מקום כדי לקבל החלטה בנושא, שחבל על הזמן להמתין עוד.
בגמרא מבואר וכך גם נפסק בשו"ע אבה"ע סי' א' שאדם שנשא אישה ולא זכה לילדים משך עשר שנים, עליו לגרשה כדי להנשא לאחרת ולקיים מצוות פריה ורביה. אמנם כתב שם הרמ"א, שהיום לא כופין על כך וכך כתב שם: "ובזמן הזה נהגו שלא לכוף על זה…לא נהגו מכמה דורות לדקדק בענין הזיווגים. ואפילו נשא אשה ושהה עמה עשרה שנים לא נהגו לכוף אותו לגרשה, אף על פי שלא קיים פריה ורביה. וכן בשאר ענייני זיווגים. ובלבד שלא תהא אסורה עליו". כלומר, מעיקר הדין כשאדם נשוי ולא סביר שיוכל בעתיד לקיים מצוות פריה ורביה, עליו לגרש את אשתו ולהשתדל להתחתן עם אחרת כדי לקיים מצווה זו. וזאת עוד באישה איתה הוא בנה את ביתו וחי עימה בחוה ורעות משך עשר שנים. אלא שהיום כאמור, לא נוהגים לכפות או להורות על כך. אבל במקרה הנוכחי, שנראה שהסיכוי שהוא יזכה לקיים מצוות פריה ורביה מאישה זו, שווה ערך לסיכוי שאישה שתלד לאחר עשר שנות נישואין. ודאי שעדיף לומר לו להתגרש כשאין כל שלום ואחווה באופן הנראה לעין.
ג. לגבי המשמורת על הילד אותו הוא מנסה לקבל. אני לא יכול לומר דבר, אין לי מושג מה הם הסיכויים. לזה צריך להתייעץ עם אנשים שמכירים יותר את המצב בכלל ושלו בפרט.
בהצלחה
יישר כוח גדול לרבנים הגאונים על המסירות נפש להשיב שאלה לאחרי חצות לילה ולהורות לישראל את אשר יעשו. יה"ר ונזכה לובא ציון גואל…
השאר תגובה