לכבוד הרב שלום.
1)האם מותר לדבר בשירותים בזמן שאתה לא נכנס כדי לעשות צרכים?ואם כן חובה שיהיה צורך או מתי שרוצים?
2)האם בזמן שאתה בשירותים ולא סיימת…. אך באותו רגע אתה לא עושה זאת.
האם מותר לדבר?
3)המדרש אומר מדוע ה' לא גילה את שכר המצוות כי אם היינו יודעים אז היינו עושים רק את המצוות עם השכר הגדול ומזניחים את הקטן.אבל עדיין יש עונש?אז למה שנזניחנאת המצוות הללו?
תשובה:
שלום רב
אין לדבר בשירותים כלל, גם שלא בעת עשיית הצרכים, למעט צורך גדול, שזה מותר רק לפני עשיית הצרכים ולא אחר כך, ראה במשנה ברורה בסי' ג, ונראה מדבריו שגם אם סיים צרכיו אין לדבר.
אינני יודע אם ההגדרה היא שאם נדע את גודל השכר נאבד את הבחירה, נראה לי יותר שהטעם לכך הוא כדי שלא נחשוב שמטרת העשייה היא קבלת השכר, שים לב שבתורה כלל לא מוזכר שיש שכר ועונש והכל בא מדברי חז"ל, משום שהמטרה היא לעבוד את ה' שלא על מנת לקבל פרס.
בהצלחה
האין הדין שונה עבור נשים שדרכן דווקא כן לדבר זו עם זו?
אכן, אך רק בזמן חז"ל שהשירותים היו בשדה ומחמת הסכנה, בזמנינו אין הבדל בין גברים לנשים.
אבל כאן http://din.org.il/2014/02/18/דיבור-בשירותים-כשאינו-נכנס-להתפנות/
התרתם לדבר בנכנס שלא על מנת להתפנות.האם אי אפשר?
בשתי התשובות התרנו לצורך גדול, קרא שוב…
אבל אם זה לא רק בית כסא?אלא החדר משמש גם לדברים אחרים(צחצוח שיניים וכו') ויש גם מקלחון?
יש יותר להקל.
ולמעשה מה הדין בשירותים מסוג זה במצב שנכנס להתפנות ובמצב שנכנס על מנת דברים אחרים?
אם נכנס לדברים אחרים אפשר להקל.
להקל בצורך גדול או בצורך רגיל?
בצורך רגיל.
השאר תגובה