שלום וברכה כבוד הרב ושבת שלום
א'. האם אני צריך לומר לפני כל שאלה, שאני הולך לפי מנהג האשכנזים?
עלו לי מספר שאלות במהלך החג ובזמנים אחרים, מקווה שאזכור אותם בעזרת השם
1. האם יש הלכות מיוחדות לאסרו חג? לא בדקתי על אסרו חג, כך שלא הדלקתי חשמל מחשש שאני טועה. חיפשתי בספר הלכה, לא מצאתי. אולי חול המועד זה אסרו חג?
2. יש בשבת 2 מקרא, אחד תרגום כמדומני, אני רוצה בעזרת השם להתחיל ללכת לבית הכנסת ולא ביחיד, איפה התרגום הזה נמצא? ובכלל, איפה קוראים את המקרא, האם זה נמצא בסידור? או האם זה נמצא בסידור מיוחד?
3. האם צריך לקרוא או רק לשמוע?
4. ביקרתי בבית הכנסת, ולצערי שמעתי אנשים מדברים שם
אני מבין שדברי חולין אסור לדבר. אבל מה לגבי שאלות, בנוגע לאיפה אנחנו בסידור, או דברים בסגנון שקשורים לתפילה? והאם אפשר לענות בתודה?
5. לגבי תפילת יחיד, יש קטע שמדברים על המלאכים, שעומדים וקוראים "קדוש.. קדוש… קדוש…" אני לא קורא אותו ביחיד (כך הבנתי שאסור ביחיד) מאיפה צריכים להמשיך?
6. בשבת, יש לי כיסא שיש אפשרות להתנדנד עליו. האם זה מותר? גם אם אני לא מתנדנד עליו יש עדיין קצת תזוזה.
האם מותר לי לצאת מהבית עם מפתח בשבת? אני לא מאמין שיש פה ערוב, הרי זו שכונה חילונית ברובה (אומר את זה על סמך ההיגיון לא בוודאות)
7. קניתי קיצור שולחן ערוך של הרב גאנצפריד והרב מרדכי אליהו. זה גם לספרדים וגם לאשכנזים. לא הבנתי בדיוק מתי זה ספרדי, מתי זה אשכנזי. אם אתה מכיר אשמח לתשובה.
יש שם הערות למטה, לפי הבנתי אלו מנהגי קבלה, לעיתים הם שונים מההלכה המקורית
אם אני זוכר נכון, אז לדוגמה, מזוזה ישרה לעומת באלכסון
האם מותר ללכת על פי הוספות הקבלה שם
8. האם מותר לחשוב על עיסוקי חול ביום שבת ויום טוב?
ואם לא, אז אם עולה לי מחשבה, שאני חושש לשכוח אותה
האם מותר לי לשנן אותה בראש, או להגיד למישהו בשביל שיזכיר לי?
9. אם הדלקתי את האור בשירותים לדוגמה, לפני שבת, וכיבו לי אותו למרות שביקשתי (מתוך הרגל), האם מותר לי לבקש שידליקו לי את האור שכיבו?
10. אם שכחתי להדליק אור מסוים, לדוגמה בשולחן שעושים בו קידוש
האם לאחר שהדליקו שם אור (לא ביקשתי), מותר לי להשתמש באור הזה?
11. האם אני יכול לקחת את הסידור שלי מהבית לבית הכנסת?
מקווה שהייתי ברור
תודה רבה כבוד הרב! תבורך מפי עליון.
תשובה:
שלום רב
הואיל ויש כאן שאלות רבות נענה בקצרה.
א. ההלכה היחידה הנוגעת לנו בענין אסרו חג, היא שלא אומרים תחנון ווידוי בתפילה. כל שאר המלאכות למיניהן מותרות ביום זה בשונה מחול המועד [אגב מנהג ארץ ישראל שלא לומר תחנון בכל השבוע שלאחר חג השבועות].
ב. התרגון מודפס בחומשים הרגילים ונקרא תרגום אונקלוס. המהדרים קוראים גם רש"י. אין ענין לומר שנים מקרא בציבור.
ג. לקרוא.
ד. תלוי היכן אוחזים בתפילה. מברוך שאמר עד לאחר שמונה עשרה אסור לדבר גם דיבורים הקשורים לתפילה, בשאר המקומות מותר. כמובן לא באמצע פסוק.
ה. 1. גם יחיד יכול לאומרם כהוא אומר על פי טעמי המקרא. 2. מנהג האשכנזים שגם יחיד אומרם כמבואר ברמ"א סי' נט סעי' ג.
ו. מותר להתנדנד. תשאל את רב המקום לגבי עירוב, בדרך כלל יש עירוב ברוב אזורי הארץ.
ז. של הרב אליהו זה ספרדי, של הרב גנצפריד זה אשכנזי אולם לא תמיד מוסכם על כל הפוסקים, עדיף לעיין בקיצור שו"ע שיש למטה הערות מדברי המשנה ברורה. אולם בגדול זה בסדר.
ח. נאמר בחז"ל שההנהגה הראויה בשבת שיחשוב כאילו כל מלאכתו עשויה ויסיח דעתו מעניני החול. אולם אין בכך איסור של ממש. רק הדיבור אסור.
ט. אסור.
י. שימוש שיכולת לעשות בלאו הכי מותר, קריאה וכיוצא בזה לאור האור שהודלק בשבת – אסורה.
יא. ראה ו.
שבת שלום ומבורך!
תודה רבה כבוד הרב
בקשר לתשובה ז. זאת אומרת שעל ההערות למטה, אפשר לסמוך במאה אחוז ונכון לפעול על פי, גם לאשכנזים?
כשהן על פי פסקי המשנה ברורה.
השאר תגובה