כבוד הרב
למדנו בתלמוד שמגלגלים זכות ע"י זכאי ומגלגלים חובה ע"י חייב.
השאלה היא כשמדובר על אדם, אחד העם אומרים עליו בדרך כלל את המשפט הנ"ל , אך כשמדובר על תלמיד חכם אומרים ודאי בלילה עשה תשובה,
והרבה אנשים לא יודע אם הם שוגים
נניח אותו תלמיד חכם שבעיננו נראה צדיק, מעד ובלילה עשה תשובה ושנה ושוב פעם עשה תשובה ושוב ושוב עד שיום מן הימים המעשה התפרסם, וכעת ל-"צדיק" יש המון מעריצים
שלא יאמינו שכביכול מוציאים על ה-"צדיק" שם רע אני מניח
תגיד לי צריך לבדוק ואני מסכים -אבל איך ? הרי לא פעם שמענו על דברים שקרו ואומתו אך כשמדובר על "צדיק" זה
קצת יותר קשה אל תגיד לי אני ניזון מתשקורת איך ניתן לדברים שלפעמים הם איומים שנמשכים לא פעם שמעתי
גם שנים לעצור. ודווקא כשמדובר על "צדיקים" חלילה אין לי שום כוונה להשמיץ אף אחד רק רוצה לדעת איך פועלים
במצב כזה .
אודה לך על תשובה שתניח את דעתי
תשובה:
שלום רב
ראשית תרשה לי לצאת מתוך הנחה, שגם אם לעיתים אנחנו עומדים מופתעים ומשתוממים מסיפורים שמתגלים לנו, סטטיסטית מדובר בתופעה שולית. רוב האנשים שאנחנו מכירים אותם מקרוב כיראי שמים ועובדי ה' באמת ובתמים הם אכן כאלו.
שנית, לא כך כך נורא לחטוא בלדון לכף זכות בחינם… לא מדובר כאן שאתה חייב לפתוח את הכספת שלך בפני כל אדם המוחזק ברחוב לירא שמים, אדם רשאי להשמר שמירה יתירה מאנשים שעלולים להזיק לו, ויחד עם זאת כאשר הוא רואה אצל אדם ירא שמים תופעה מתמיה או חטא מסוים שאינו מתאים לו, הוא רשאי ומחוייב להניח שכנראה אותו אדם עשה תשובה, וממילא יש לנהוג בו בידידות ונעימות.
החפץ חיים מבאר שהמצוה לדון לכף זכות אינה נאיביות יתירה, אלא להיפך, התפיסה הריאלית היא כך, שאדם ירא שמים שנפל פעם בחטא, הסבירות הגבוה היא שאכן התחרט על חטאו ועשה תשובה. בשונה מאדם רשע המשוקע בחטא, שמן הסתם הוא עדיין באיוולתו.
נקודה מענינת מעורר רבי נחמן מברסלב בביאורו למצוה זו: לכל אדם יש נשמה גבוהה ואדם באמצעות נשמתו משפיע על זולתו, ולכן, כאשר אתה מתנהג עם אנשים אחרים בטוב עין ודן אותם לכף זכות, אתה פועל בהם ובך טוב, וממילא משפיע שאכן ינהגו בדרך הישר, ובודאי אתה משפיע בכך על עצמך, שתלך אתה בדרך טובים. אדם שנכנס לבוץ תמיד מתלכלך… ואתה הוא המחליט עם האנשים איתם אתה בא במגע הם ראויים לתואר הזה…
בהצלחה רבה
לא ענית לי בכלל על התשובה נתת תשובה אחרת מה אגיד לך תהיב בריא
לא יפה כך לכתוב, גם אם אתה סבור שהרב לא השיב בדיוק לשאלתך, אתה מוזמן לשאול שוב, או להסתפק בתשובה, הרבנים עובדים שעות רבות להשיב על שאלות, ולא ראוי כך לכתוב להם.
אני לא מבין את התשובה במחילת כבוד הרב.
ראשית צריך לומר שלדון כף זכות היא מצוה מן התורה לרבים ממוני המצוות, ונלמדת מן הפסוק "בצדק תשפוט עמיתך".
שנית, זו אזהרת המשנה במסכת אבות "והוי דן את *כל* האדם לכף זכות".
את דיני המצוה יש ללמוד בספרי מוני המצוות. אחר כך ניתן ללמוד גם בספרי מוסר וחסידות ולנסות להתגבר על היצר והטבע שיש לרוב בני האדם להיות חשדניים וביקורתיים.
כל אדם רוצה שידונו אותו לכף זכות זכות תמיד. אפילו כשמתנצל על דבר שלילי שעשה, הוא מוסיף מיד: "אבל…" ואומר איזה נימוק להצדיק את מעשיו בכל זאת.
אם כן מתוך "ואהבת לרעך כמוך", ומתוך "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך", יש מקום לנסות ללמד את עצמו לדון גם אחרים לכף זכות.
זאת מצוה, וזה גם מתכון לחיים של עין טובה.
זה קשה, נכון.
אבל כל ענין היהדות הוא להתגבר על הטבע. וכך מתחיל ספר שולחן ערוך במילה "יתגבר".
דבריך משתלבים עם דברי הרב המשיב בצורה נפלאה.
השאר תגובה