שלום רב,
אני בעל תשובה וכרגע גר עם האמא. ברוך ה׳ קיבלתי הדרכה טובה ולא השמעתי שום בקשה / תלונה או אפילו משהו דומה כלפי משפחתי החילונית ואני משתדל רק לקדש את ה׳ במעשיי ולקוות שהדברים יזרעיו זרעים טובים.
עד עכשיו היה מונח לי הכלל לגבי מצוות תוכחה שלא מוכיחים כשיודעים שהדברים לא יתקבלו, אבל התחדש לי לפני כמה זמן שזה דווקא במצוות לא מפורסמות, אבל במפורסמות צריך להוכיח אפילו אם הדברים לא מתקבלים.
עוד ראיתי בגמרא (לא יודע מה נפסק לצערי) שמצוות תוכחה היא אפילו מאה פעמים (היינו אפילו שלא הועילה בפעם הראשונה והשנייה והשלישית…).
שאלתי:
האם בכל פעם שאני רואה את אמא שלי מדליקה אש בשבת (שהוא דבר ידוע ומפורסם בתור איסור) אני צריך להוכיח אותה (בצורה הנכונה והעדינה כמובן) ?
נראה לי פשוט לכאורה שלא, אבל אשמח לדעת אם כן ואם לא אז למה.
תודה מראש,
תשובה:
שלום רב.
יש 3 סיבות עיקריות שנאמרו בפוסקים, שבשלהן יש להקל בזמנינו באופן האמור שלא לקיים מצות תוכחה: 1. כאשר עובר העבירה הוא שוגג עדיף שלא להוכיחו, וזאת על פי הכלל שמוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים. 2. כאשר הוא מזיד ופורק לגמרי עול תורה ומצוות, אינו בכלל "עמיתך" עליו נאמר חיוב תוכחה. דעת החזון איש שרוב החילונים בזמנינו הם בבחינת תינוק שנשבה והם כן בכלל עמיתך, אלא שעדיין תקיף לגביהם הכלל הראשון. 3. מצות תוכחה נאמרה בעיקרה על זמן שידינו תקיפה וביכולתנו לכוף את האדם לשמור מצוות, ולא כאשר הוא רשאי להלך בשרירות ליבו. כמו כן יש שאמרו, שהכלל שמצות תוכחה נוהגת אפילו מאה פעמים, אמור באופן שיש סיכוי שהדברים יתקבלו בסוף על לב השומע, אבל אם לא יגרמו אלא כעס ומדנים, אין בכך תועלת. בפרט, כאשר הדבר עלול להחליש אותך ואת מעמדך בבית, דבר שיגרום לך לנסיונות נוספים בעבודת ה'.
מקורות:
ראה בהרחבה כאן.
