שלום כבוד הרב
ברצוני לשאול שאלות לגבי מוקצה:
א.למה תמונה נחשבת כלי שמלאכתו להיתר ולא מוקצה מחמת גופו כי הרי לא נעשה בה כל שימוש אנא ציין מקורות
ב.למה צ'קים ובולים לא מוחתמים וגלויות יקרות נחשבות מוקצה מחמת חסרון כיס הרי הן לא כלי שמלאכתו לאיסור( הן רק בעלות ערך)אנא ציין מקורות
תודה רבה כבוד הרב .
תשובה:
שלום רב
שימוש לנוי גם נחשב שימוש, והואיל ונהנים מהתמונה ותולים אותה על הקיר היא בהחלט נחשבת לכלי, אלא שחשוב לדעת שלעיתים רבות היא נחשבת מוקצה מחמת חסרון כיס, כיון שאדם חס עליה וקובע לה מקום, ונשמר שלא להוריד אותה מהקיר לחינם כדי שלא תשבר וכיוצא בזה. וכאן אנחנו מגיעים לשאלתך השניה מדוע שתחשב מוקצה מחמת חסרון כיס כיון שמלאכתה להיתר. התשובה לכך פשוטה: כלי שמלאכתו להיתר אינו מוקצה כיון שאפשר שישתמש בו בשבת, ולכן, גם קנקן יקר שאדם נמנע מלהשתמש בו וקובע לו מקום אינו מוקצה כיון שיתכן שיארע שיבואו אורחים חשובים וישתמש בו, אבל דבר שאין לו שום שימוש בשבת, כמו תעודת זהות [ראה שמירת שבת כהלכתה פרק כח סעי' ו], או אתרוגים העומדים למכירה, שאדם נשמר שלא להריח בהם סתם כדי שלא יפגמו, או מצות שאדם מייחד לליל הסדר [מצות מצוה של ערב פסח או שהוא אוכל שמורה רק בלילה הראשון] הרי הם מוקצה מחמת חסרון כיס
מקורות:
המקור לכך שכאשר אדם קובע מקום לחפץ מסויים הוא נחשב מוקצה הוא בראש יוסף לפרי מגדים שבת מו וע"ע שמירת שבת כהלכתה פרק כ סעי' כב, ובחזון איש סי' מג ס"ק יז.
