שאלתי היא:
אני מתעתד להתארח בשבת הקרובה בבית משפחה שלצערנו עדיין אינם שומרים שבת. ובכל הבנין שלהם אין דיירים ששומרים שבת.
יתירה מזאת, התאורה בחדר המדרגות מחולקת כל 2 קומות (אם אתקע קיסם בקומה הראשונה, האור ידלק רק בקומות 1ו2) והם גרים בקומה ה9.
האם מותר לי לדאוג שהאור יהיה דלוק בשבת למרות שבאופן רגיל אין זה צורך הדיירים (והאם זה משנה אם בעל הדירה נמצא איתי או לא).
במידה וכן, האם גם מותר להפעיל את האור בקומות האחרות?
אודה לתשובתכם מאירת העיניים
תזכו למצוות
תשובה:
אם הנך שוכר את הדירה, הנך רשאי להפעיל את החשמל מבלי לשאול לשכנים. אם אתה מתארח חינם, עליך לקבל את הסכמת המארח שלך להפעלת התאורה בשבת. במקרה שהוא מסכים, אינך צריך לבקש את רשות שאר השכנים.
במקרים שמותר לך להפעיל, הנך רשאי להפעיל את כל הקומות שתזדקק שתהיה בהן תאורה. כמובן שיש לשער את מידת הצורך מול העלויות, אם אדם היה מפעיל את החשמל על חשבונו, אם לאו.
מקורות:
לשוכר יש זכויות של בעל הדירה מול שאר דיירי הבניין. כמו כן, בשכירות לתקופה קצרה, שהמשכיר משלם את החשמל, השוכר רשאי להשתמש בדירה שימוש סביר על חשבונו של המשכיר. וכשם שמשכיר חילוני אינו יכול לחייב את השוכר לשלם את החשמל של שעות השינה בליל שבת, משום שהוא עצמו אינו נוהג להשאיר דלוק, אלא השוכר יכול להשאיר דלוק כהרגלו, כך אינו יכול למנוע ממנו תאורה בחדר המדרגות. וממילא השוכר שבא מכוח המשכיר יכול להכריח את שאר הדיירים שהחשמל יהיה דלוק.
אבל אדם שמתארח חינם, מסתבר שבעל הדירה אינו מתחייב לספק חשמל בחדר המדרגות ועליו לבקש את הסכמתו. אם המארח מעוניין שיהיה לאורחו תאורה בחדר המדרגות, הרי הוא יכול לחייב את כל השכנים בכך, גם אם הוא מעוניין בשבת אחת בלבד.
היה מקום לדון אם מותר להכניס קיסם מדין כפיה על המצוות, למנוע את השכנים מחילול שבת. אבל לפי מה שכתב החזון איש ביו"ד סי' ב סוף אות טז לעניין מורידין, נראה שאין מצווה לעשות כן וממילא גם אסור. וז"ל החזון איש שם: "ונראה דאין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו ית' גלוי' כמו בזמן שהיו נסים מצוין ומשמש בת קול, וצדיקי הדור תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל, והכופרין אז הוא בנליזות מיוחדות בהטיית היצר לתאוות והפקרות, ואז היה ביעור רשעים גדרו של עולם שהכל ידעו כי הדחת הדור מביא פורעניות לעולם ומביא דבר וחרב ורעב בעולם, אבל בזמן ההעלם שנכרתה האמונה מן דלת העם אין במעשה הורדה גדר הפרצה אלא הוספת הפרצה שיהי' בעיניהם כמעשה השחתה ואלמות ח"ו וכיון שכל עצמנו לתקן אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת."
ומה לגבי הנאה מתאורה שספק הודלקה בשבת (ז״א, פתיחת דלת חדר המדרגות ללובי הקומה שמואר, וישנם קומות שמוארים כל הזמן וישנם כאלו שמתוארים רק בהפעלה ידנית. אין לי ידיעה לגבי כל קומה איזו מהן מוארת באופן תמידי ואיזו לא)
האם זה נחשב להנאה במעשה שבת?
אם היה שם אור מועט אחר שהיה יכול ללכת שם גם בלא האור שהודלק באיסור, מותר לו ללכת שם. ואם לא היה שם אור אחר כלל ומסתפק בשבת אם האור הדולק כעת נדלק בהיתר או באיסור, לכתחלה ימתין לראות אם האור כבה או לא ואח"כ יעלה, אך יש הסוברים שאין כלל איסור ליהנות ממעשה שבת בספק ובמקום צורך יכול לעלות אף כשיש לו ספק אם הודלק באיסור או בהיתר (ר' בענין זה בספר ארחות שבת פרק כ"ה סעיף ל"ג ול"ט באריכות)
השאר תגובה