שלום וברכה,
כאשר יש הפרשי גבהים בין שני מגרשים לבניית בית ונדרש לבנות קיר תומך בגבול שבין שני המגרשים שמטרותיו:
1) לתמוך את הגינה של הבית שנמצא למעלה.
2) לתמוך את יסודות הבית שנמצא למעלה.
3) למנוע סחף והידרדרות של אדמה לכיוון הבית שלמטה.
כיצד יש להתחלק בעלויות של בניית הקיר התומך בין שני בעלי המגרשים?
תשובה:
יש לשער את גובה הנזק הכספי שעלול להיות לעליון אם לא ייבנה הקיר, ואת גובה הנזק של התחתון ולחלק לפי ערך זה. כמו כן, יש לשער האם הנזק הוא ודאי או חשש בלבד ובכמה אחוזים יש לשער את הסיכון. לדוגמא אם העליון לא יקבל אישור מהנדס לבניית הבניין ללא הקיר ויפסיד מכך מליון שקל בוודאות, אבל התחתון יכול לקבל אישור בניה, אלא שאם יהיה סחף של אדמה, יהיה לו נזק של מאתיים אלף ש"ח לפנות את האדמה וסיכון שיהיה סחף כזה הוא 50%, העליון חייב לשלם 10/11 והתחתון 1/11. אם שניהם לא יוכלו לקבל אישור בניה ללא בניית הקיר, יש לשער את שווי שני הבניינים ולחלק לפי הערך.
מקורות:
בשו"ע חו"מ סי' קסג סעיף ג מבואר שיש לחשב הוצאות בניית חומה לעיר לפי הממון שיש לכל אחד, כיון שהחומה מונעת הפסד ממון מגנבים, וכן לפי קירוב הבית לחומה, שככל שהבית קרוב יותר חשש הנזק הוא גם יותר. בסי' קסא סעיף א מבואר שבחומה לחצר יש לשער לפי ממון ויש מחלוקת הפוסקים אם יש לשער גם לפי קירוב לחומה, וכתב הסמ"ע שם סק"ד שטעם הסוברים שאין להתחשב בקירוב לחומה הוא משום שהחצר קטן והבדלי המרחק אינם משפיעים. ואם כן יוצא שבנידון דידן אם אכן יש לצד אחד סיכון גדול יותר מאשר לצד השני, יש להתחשב בו.
ובסי' קנז סעיף ג נפסק שהוצאות בניית קיר בין שתי חצירות חלים על שניהם בשווה, אף אם חצירו של אחד יותר גדול. ואם כן היה מקום לומר שגם בנידון דידן יש לחלק בשווה. אמנם עיין בנתיבות סי' קסא סק"א שמסביר שהוצאות שהטילו חז"ל כדי שלא יזיק בהיזק ראיה, יש לחייב את שניהם בשווה, כיון ששניהם מזיקים ועל שניהם מוטלת החובה בשווה שלא להזיק.
