שאלה:
כבוד הרב
ברצוני לקבל הסבר על הבטחותם של צדיקים מאוד גדולים שהבטיחו לי הרבה דברים כולל במשרה מסוימת שהבטיחו לי שאני יחזיק בה מעמד הרבה זמן, יצא בגלל הבטחום ואמונה שיש לי בצדיקים בביטוחים מאוד יקרים לטווח רחוק שברגע של פרידה הכול יורד לטימיון אני כרגע מרגיש עם כל הפרשי המעשר וההבטחה של הקב"ה פשוט נזרקתי ושלא יספרו לי שבשמים אוהבים אותי.
אני לא מאמין שאתה תענה לי
אבל אשמח לקבל הסבר
תודה
תשובה:
הגמרא אומרת שבכל דבר הנוגע לעולם הזה, כגון בנים, פרנסה, או חכמה, האדם צריך לעשות שני דברים. קודם כל, הוא צריך להשתדל: אי אפשר להשיג פרנסה בלי ללכת לעבוד; אי אפשר להשיג חכמה בלי ללמוד. שנית, הוא צריך להתפלל — לבקש ממי שהחכמה שלו, או לבקש ממי שהעושר שלו. ללכת לצדיק גדול זה דבר טוב מאד, משום שברכתו מצטרפת חלק של התפילה. אך עם זאת, צריכים עדיין את החלק של ההשתדלות, וגם צדיק גדול אינו יכול להיות מומחה בכל התחומים, בשביל לומר איזו השתדלות היא השתדלות נכונה, ואיזו היא השתדלות לא נכונה.
כיום אין לנו נבואה, ואין צדיק בעולם שיכול לומר לך איזו עסקה תצליח ואיזו עסקה תיכשל. צדיקים הם בני אדם, ואם כי בוודאי שאין לזלזל בברכת צדיק או בתפילתו, הם לא יכולים לנבא תוצאות מראש. הם לא "בני בית" בעולמות העליונים, דרכי שמים, ומה אמור לקרוא לכל אדם ואדם, נסתרים אפילו מהם.
בנוגע להפרשי מעשר, אינני יכול לומר איך ומה, אך הפוסקים נקטו תנאים רבים בשביל שתתקיים ה"הבטחה", ולא כדאי לנסות את הקב"ה בצורה כזו. כמובן, לתת מעשר זה דבר נפלא, והתורה כן מבטיחה, אבל אל תעשה את זה כמבחן. הקב"ה כן אוהב אותנו, והוא רוצה את טובתנו, גם כשהדברים נראים לנו קשים, או מנוגדים לתכלית זו. אני לא אומר לך שאתה צריך לומר "גם זו לטובה", כי רק מי שנמצא אתך, באותו מצב כמותך, ועם אותם רגשות, יכול לומר לך את זה. אבל אני כן יכול לומר שהקב"ה אוהב אותך, כפי שהוא אוהב כל יהודי.
חזק ואמץ!
והריני מצרף את ברכתי שתתברך ותצליח, ואכן יתגלה לך הפן החיובי של כל מה שעברת, ולא יהיה לך עוד צרה ועצב.
