שלום לכב' הרבנים.
בשעטו"מ חיתנתי את בני הי"ו עב"ג שתחי' למזל"ט.
בהסכם בין המחותנים נקבע, כי ירכשו דירה עד לסך 800,000 ₪, כאשר 500,000 מתוכם יתן אבי הכלה, 150,000 מתוכם אתן אני אב החתן, ו-150,000 נוספים יקחו הזוג על עצמם במשכנתא.
בהסכם נקבע, כי ככל וימצאו דירה זולה יותר מ-800,000 ₪, הרי שסכום זה ירד מחלקו של אבי הכלה.
למעשה, רכשנו דירה בסופו של דבר, בסכום של 390,000 ₪, פחות ממחצית מהמתוכנן.
כעת, טוען אבי הכלה, כי הוא צריך לשלם רק 90,000 ₪, ואנוכי והזוג נישא כל אחד ב-150,000 ₪, שהרי כך נקבע, שאם ימצאו דירה חלופית זולה יותר, זה ירד מהחלק שלו.
לדעתי, זה לא הוגן בכלל. כי כאשר דיברנו על דירה יותר זולה מ-800,000 ₪, הכוונה היתה שנרכוש דירה בכמה עשרות אלפי שקלים פחות, ולא בפחות ממחצית סכום זה.
לענ"ד, זה צריך להתחלק עכשיו באופן יחסי, ולא שאת כל הרווח יממש אבי הכלה.
ועוד משהו. האם אחרי שרכשנו כבר את הדירה, אני יכול לטעון שאני עומד על כך שירכשו דירה נוספת, בסכום של עוד 405,00 ₪, או קצת פחות מזה, בכדי להגיע לסכום של כ-800,000 ₪, כפי שהתכוונו מלכתחילה, ואז כל אחד ישלם את חלקו כפי שנקבע מלכתחילה?
אודה לכם על המענה המהיר לשאלתי זו, אשר מטבע הדברים גורמת להרבה אי נעימות ועוגמת נפש.
בברכת התורה
תשובה:
שלום רב ומזל טוב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
לדעתי, ניתן להטיל 150,000 ש"ח על בני הזוג. שני המחותנים חייבים להשתתף בשווה, כל מחותן ישלם 120,000 ש"ח.
אבי הכלה אינו יכול לדרוש שאבי החתן ייתן חלק יותר גדול ממנו, משום שהדירה הרי תשמש את החתן והכלה ביחד ואם צד החתן ייתן יותר מצד הכלה יוצא שהוא יממן את צד הכלה. כל שדובר היא שצד הכלה יממן את צד החתן במקרה שלא ימצאו דירה זולה, אבל לא להיפך. כדי לדרוש שצד החתן יממן את צד הכלה יש צורך שתהיה התחייבות כזאת מצידו בכוונה מפורשת, שלא הייתה בוודאות.
כמו כן, בני הזוג אינם יכולים לדרוש שסכום המשכנתא לא יעלה על שליש, מאחר שהם המקבלים ולא התחייבו לתת להם דירה אלא בכפוף שהמשכנתא בסך 150,000 ש"ח יהיה עליהם.
אין מקום לחייב את המחותן לקנות דירה נוספת, משום שההתחייבות מוגבלת לצורך דירת מגורים בלבד.
