שאלה:
האם ההלכה מכירה במושג של ביטוח? האם יש לזה תוקף הלכתי? האם יש איזה שהוא מקור לחייב את חברת הביטוח? וגם אם כן, האם יש מקור לפטור בכך את המזיק? למה שלא נדמה את זה לאשה שהתחתנה והתנתה עם בעלה ע"מ שיזון את בנה חמש שנים ולאחר מכן התחתנה עם עוד אחד והתנתה גם איתו ששניהם חייבים בכך ולא יכולים לפטור עצמם בכך שכבר יש מזונות אלא אחד זן ואחד נותן דמי מזונות. גם כאן מה שהבטיחו משלם זה בין הביטוח לניזוק ואילו המזיק שיהיה חייב לתקן את הנזק שעשה ללא קשר לתשלום מהביטוח
תשובה:
שלום וברכה,
התחייבות של ביטוח הינה התחייבות גמורה גם לפי ההלכה, בשו"ע בהלכות ריבית נפסק שאין בביטוח משום איסור ריבית [למרות שמשלם סכום קטן וכשאירע הפסד מקבל סכום גדול].
הפוסקים דנו במזיק חפץ מבוטח [שהביטוח מכסה את הנזק ולא גובה תשלום מהמזיק], האם המזיק חייב לשלם לניזק, כיון שבפועל לא גרם לו הפסד, או שמא התשלום של חברת הביטוח זה עסק צדדי של הניזק ואינו קשור למזיק והמזיק לא נפטר מחיובו בגלל הפיצוי שהניזק מקבל מהביטוח.
לרוב השאלה הזו לא מעשית, כיון שהביטוח מתנה את הפיצוי בכך שהמבוטח לא מקבל פיצוי ממקום אחר. ולרוב הניזק שמקבל פיצוי מהביטוח הביטוח חוזר לתבוע את המזיק, ובזה ודאי שהמזיק לא חייב לשלם תשלום כפול.
בהצלחה.
מקורות:
בביטוח אין איסור ריבית כמבואר בשו"ע יו"ד סימן קעג סעיף יח.
נחלקו הפוסקים במזיק חפץ מבוטח האם חייב המזיק לשלם כשהניזק מקבל פיצוי מחברת הביטוח – ראה אור שמח שכירות פ"ז. שו"ת מהרש"ם ח"ד סימן ז. קובץ שיעורים כתובות אות ריז – ריח. שסוברים שחייב המזיק לשלם למרות שהניזק קיבל פיצוי מהביטוח. מאידך בשו"ת הרי בשמים מהדו"ת סימן רמה חולק ופוטר עי"ש.
אמנם אם החברה תובעים את המזיק ודאי שהמזיק לא חייב תשלום כפול לניזק ולחברת ביטוח.
