יראת הרוממות לעומת יראת העונש

שאלה:

שלום וברכה,
השאלה נראית אולי פשוטה, אך מעסיקה אותי.
איך מגדירים בדיוק יראת שמים ? (איך היא שונה מיראת חטא, יראת העונש ואהבת ה' ?)
כמו כן, איך מחזקים אותה בפועל ? כי נראה שהלימוד לא מביא בהכרח אליה כדאיתא במס' שבת שיתכן תורה בלא יראת שמים.
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

נדבר על שני המונחים המקובלים: יש יראת העונש, שבה בעצם אדם פועל מתוך הבנה וידיעה של האור והמותר, אין בו רצון פנימי אמיתי לעבודת ה', אלא שהוא ירא מעונשים הבאים על חטאים ולכן הוא מקיים את המצוות. זו הדרגה הנמוכה ביותר [כמובן בכל אדם יש בו זמנים כאלו וכאלו, ויש אלף ואחת דרגות בענין זה, אנחנו רק מסבירים את המונחים]. ויש יראת הרוממות, לפיה האדם אינו פועל בגלל פחד מהעונש, אלא מתוך תפיסת האפסיות שלו מול רוממות ה', יש בו ציות טבעי למשהו עצום וגדול ממנו שהוא מבין את משמעותו. דוגמא לדבר, אדם שנכנס לבית גדול הדור, הוא ירא ממנו, ומרגיש תחושת פחד ורוממות, למרות שאותו גדול דור לא יכול לעשות לו שום דבר רע ובודאי גם לא רוצה וזה לא הסיפור, זו תחושה מסויימת של יראת הרוממות. למעלה מזה אהבת ה', שאדם רוצה לעשות את המצוות מתוך אהבה לבוראו ומתוך תחושה שזו תמצית החיים ואין חוץ מזה כלום, זו שאיפה אישית פנימית שלו.