הודאה לה'

שאלה:

שלום וברכה
בכל יום בבוקר אנו אומרים 14 ברכות השחר, שאנו מודים בזה לה' יתברך, על העיניים והרגליים.ועל כל הטוב שגומלנו.
ואני לעניות דעתי איני מבין מה כל זה, הרי לאבי ולאימי איני מודה כ"כ,. והטעם בזה הוא שאין זה אנושי להודות כ"כ. ואם אודה להם כל יום הם יאמרו לי 'תפסיק כבר'.
וא"כ למה אצל בורא עולם זה לא ככה.
ופעם חשבתי להשיב ע"ז שכל זה, זה לעורר אצלנו את הרגש והידיעה שהכל מאיתנו יתברך.
אבל חשבתי שא"כ היה יותר נכון לומר בלשון נסתר (כגון 'ברוך ה") ולא בלשון נוכח שמדברים למישהו.
אשמח מאוד אם תוכלו ליישב את דעתי.
תודה.

תשובה:

שלום וברכה

התשובה שלך מדוייקת ונפלאה, ואדרבה, כין שתכלית הבריאה היא הדבקות בה' יתברך, לכן בדוקא ובכוונה תחילה הנוסח יהיה תמיד בנוכח, מאה פעם ביום נפנה לקב"ה באופן ישיר ונוכח, וכל זה כדי ליצור אצלנו בלב את תחושת נוכחותו והשגחתו. הקב"ה אנו מוחש אצלנו ואין לנו כלים להכיל את מציאותו, ולכן רק זו הדרך שנקבל תחושה כזו של מציאות ה'.

יהי רצון שנזכה להרגיש משהו פנימי בכל זה.