שאלה:
השלום והברכה לכבוד תורתו הגאון המשיב,
רציתי לדעת האם כהן הסמוך לכהן כששניהם נושאים כפיים בתפילה, נחשבים כל אחד מהם במניין הציבור המתפללים עבור השני?
אני שואל מהטעם הרעיוני במקרה בו שני כהנים שזה האחד שונא לכהן השני וחוזר חלילה, ושניהם כעת בנשיאת כפיים. (השאלה כפי שאמרתי רעיונית, ונער הייתי וב"ה לגיל בינה הגעתי ולא ראיתי או שמעתי על כזה מקרה בישראל).
תודה רבה
תשובה:
במשנה ברורה עסק בשאלתך ומתיר לשני כהנים שאחד שונא את חברו לעלות [אף שאינו מתיר להם להמשיך לעבור בכל יום באיסור לא תשנא את אחיך בלבבך…].
משנה ברורה סימן קכח ס"ק לז:
"שני כהנים השונאים זה את זה ואפילו נדרו הנאה זה מזה מותרין לעלות ביחד ואין אחד יכול לומר לחבירו עלה אתה בשחרית ואני אעלה במוסף או להיפוך כי יכול לומר אני רוצה לברך בשתיהן אבל כהן שהצבור שונאים אותו או הוא שונא את הצבור סכנה הוא לכהן אם ישא כפיו (ולכן יצא מביהכ"נ קודם רצה אם אינו יכול לכוף את יצרו ולהסיר השנאה מלבו) וע"ז תקנו בברכה לברך את עמו ישראל באהבה".
אם מתוך 15 איש במניין, אחד מהציבור שונא את הכהן למרות שהכהן לחץ את ידו ביום כיפור,ומאז אין אמירת שלום בינהם.האם זה עדיין סכנה לכהן?ועוד שמדובר בכהן יחיד.
יש בכך סכנה, ויש חובה לפייס אותו [גם בלי קשר לסכנה], בין אדם לחברו זה אש, למה להשאיר מריבה כזו?
השאר תגובה