מדוע נכתבה פרשת המולך בתוך פרשת עריות?

שאלה:

למה הלאו כנגד "מולך" מופיע מתוך פרשת עריות?

תשובה:

שאלתך זו היא שהביאה את התרגום יהונתן בן עוזיאל לפרש את הפסוק שלא כפשוטו ולענין עריות, אלא שכבר תמהו עליו שהוא נגד גמרא מפורשת.

לשאלתך נאמרו בענין זה פירושים שונים, בפשטות אמרו, שכיון שעבודה זרה לעולם נזקקת לעריות כמו במדין, נכתבה פרשה זו בתוך פרשת עריות.

רבינו בחיי מפרש באופן מעניין, שהתורה סמכה עבודה זרה לערווה של אשת איש, לומר שכביכול יש קנאת שמים בעבודה זרה, כיון שכאשר אדם בוחר בעבודה זרה במקום בקב"ה, הוא כביכול פוגם בקשר הנישואין שבין ישראל לבוראם.

האברבנאל כותב, שעבודת המולך היא בעצם כעין הוצאת זרע לבטלה, שהרי הוא מפסיד זרעו שממיתו בשריפה ולכן זה דומה לעריות. עוד כתב שעבודתו היא מעשה ארץ כנענן שהיו גם שטופים בעריות.

במשך חכמה כתב, שהחידוש הוא שגם מי שנולד מערווה והוא ממזר אסור להעבירו למולך.

ועוד נאמרו בענין זה ביאורים רבים ושונים.