לתרומות לחץ כאן

לסייע לתביעה בערכאות – מסייע בידי עוברי עבירה

שאלה:

שלום וברכה,

רציתי לשאול לגבי מסייע,

1. האם מותר לי להכין לאדם כתב תביעה משפטי בענין תביעת מזונות ? מדובר בהכנת כתב התביעה בלבד בלי הגשה לבית המשפט
2. האם מותר לעו"ד לייצג לקוח בבית משפט בענין מזונות וכד'

תודה
אשמח לקבל מקורות בענין

תשובה:

שלום וברכה,

כל תביעה אזרחית יש לתובעה בבית דין רבני ולא בבית משפט. תביעה מזונות נכלל בתביעה אזרחית ולכן יש לתובעה בבית דין רבני. 

הכנת כתב תביעה הרי זה מסייע לדבר עברה, ולכן אסור לעזור לאדם שתובע בבית משפט. כל שכן שאסור לעו"ד לייצג בבית משפט, כל תביעה שהיא כולל תביעת מזונות. ייצוג בבית משפט חל איסור על העו"ד המיצג ועל התובע שתובעים בבית משפט.

אם הצד השני פנה לבית משפט ולא רוצה לבוא לבית דין מותר לנתבע לדון בבית משפט, ובמקרה זה מותר לסייע לו בהכנת כתב תביעה, וכן מותר לעו"ד לייצג במקרה כזה.

בהצלחה.

מקורות:

ראה שו"ע סימן כו. 

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. מחילה אבל מה עם החילוק שהאיסור לא נעשה מיד שהרי יתכן והתובע לא יגיש את כתב התביעה לבית המשפט או יתכן והנתבע שיעבד נפשו בכתב לתובע כמ"ש בסימן כו סעיף ג

    ועוד כמה וכמה חילוקים שכתבתם בעצמכם באתר

  2. אם התובע מבקש כתב תביעה לערכאות, אז מה שייך לומר שאולי לא יעשה. הרי הוא מסייע לו ממש לעשות איסור.
    בשו"ע סימן כו ס"ג מבואר שגם אם השתעבד לערכאות אסור לדון בערכאות.
    אני לא יודע למה כוונתך שחילוקים שכתבתם. ואין להקל בדבר חמור כל כך של פנייה לערכאות – "מרים יד בתורת משה". ואומר שתורת משה אינה אמת – ח"ו.

  3. יש חילוק בהלכה (הובא באתר לא מעט פעמים) האומר שאם האיסור לא נעשה *מיד* אז אין כאן מסייע, שהרי אחרי שאעזור לו להכין את התביעה ואחרי שהתובע יגיש את התביעה לבית משפט אז יהיה איסור של פניה לערכאות ואינו דומה לנזיר שנעשה האיסור מיד.
    לגבי שו"ע סימן כו ס"ג עיין בסמ"ע שאומר כדברי
    וז"ל ; "אבל אם כתב בפי' בשטר שמתחייב נפשו לדון עכ"פ לפניהם מודה להרי"ף וב"ת שכתבו שאם אין להמלוה זכות בזה לא חל ע"ז הקנין דה"ל קנין דברים אבל אם יש למלוה זכות בזה אין בידו לחזור בו דהקנין חל על נכסי' שנשתעבדו לא על אותו זכות שקיבל עליו לדון לפני דייני העכו"ם ולא מצאתי מי שחולק ע"ז "

    וגם הרמא ביו"ד קנא א כתב וז"ל; י"א הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתה היינו דוקא אם אין להם אחרים כיוצא בו או שלא יוכלו לקנות במקום אחר אבל אם יכולים לקנות במקום אחר מותר למכור להם כל דבר (מרדכי דפ"ק דעבודת כוכבים) ויש מחמירין ונהגו להקל כסברא הראשונה וכל בעל נפש יחמיר לעצמו ע"כ

    ובנוסף צריך להדגיש (יתכן והייתי צריך להדגיש את זה בתחילת השאלה) שמדובר בכתב תביעה מוכן מראש והלקוח ממלא בעצמו כל מיני פרטים למיניהם, ואני מוכר אותו למי שמעוניין למלא את הטופס (אני מעוניין להכין טופס כזה בעזרת מתכנת, ומכאן נבעה השאלה שלי כנל)

  4. נתחיל מהסוף, אם מדובר בכתב תביעה מוכן לכולם, ולקוח רוכש את הכתב תביעה ותובע במקום שרוצה, מותר, ואין בזה איסור של לפני עיוור. ועל זה שייכות הראיות שהבאת שאם לא מביאים לו דבר איסור אלא הוא קונה דבר ועושה איתו איסור אין בזה איסור של מסייע.
    מה שהבאת מהסמ"ע בסימן כו, לא שייך לעניינינו יש קניין לדון בפני גויים ויש קניין לדור לפי חוקי הגויים. הקניין מועיל רק על לקבל את דיניהם אבל הקניין לא מתיר לפנות לדון אצל ערכאות ועל זה לא יועיל שום קניין ושום הסכמה בין הצדדים, ולא מועיל הסכמה לעשות איסור של מרים יד בתורת משה.
    התשובה שניתנה בתחילה לאסור לעשות כתב תביעה מדובר אם עורך לו את כל התביעות והטענות שיוכל לתבוע בערכאות, ועל זה לא שייך לומר שיכול ללכת לבית דין, כיון שהוא יודע שהוא פונה לערכאות ועוזר לו ממש בטענות ובתביעה. ויש הבדל בין זה לכתב תביעה כללי שמוכר לו טופס רגיל.

  5. ברשותכם, אחדד את השאלה;
    מדובר בכתב תביעה מוכן לכולם בנוסח של בית המשפט שהלקוח ממלא פרטים נוספים כרצונו ואני לא עורך לו את כל כתב התביעה אלא הוא עורך אותה כרצונו

    א. האם כתב תביעה זה נחשב כמסייע?
    ב. בנוסף לאחר העיון בדבריכם ברשותכם חשבתי לומר כך;
    הרי האיסור הוא לדון בפני דייני עכום.
    כלומר מסייע שייך בלדון בפני עכום כמו למשל עורך דין שדן בפני בית משפט משא"כ עריכה מלאה של כתב תביעה לכאורה אינו נחשב מסייע לדון בפני עכום הואיל ויש הבדל גדול בין לסייע בטענות בכתב לבין לסייע בטענות בעל פה כדאיתא בסימן יג' שלפי ההלכה אין חובה לתת טענות בכתב – לא בכתב תביעה ולא בכתב הגנה, לפיכך לכאורה אין איסור מסייע בעריכה מלאה של כתב תביעה. בנוסף ידוע הדבר מבחינה מציאותית, שישנו הבדל גדול בין הכתובים לבין הטענות בעל פה כך שעיקר הסיוע נעשה בעל פה הואיל ועל פי רוב השופטים וכמו כן הדיינים בהית דין מתיייחסים לטענות בעל פה פי כמה וכמה יותר מאשר טענות בכתב

  6. א. כפי שכתבתי בתגובה הקודמת אם זה כיתוב שווה לכולם וכל לקוח מקבל את הדפים ומחליט אם לבוא לבית דין או לבית משפט אין איסור. אבל אם התוכן מתאים לתביעה בערכאות ולא לתביעה בבית דין, וברור שמי שקונה את הטפסים זה עבור תביעה בערכאות – אסור.
    ב. אין הבדל בין טענות בכתב לטענות בעל פה והראיה משהו"ע סימן יג לא קשור לעניין שם מדובר שהצד השני יכול לדרוש שיטען בפה ולא בכתוב, אבל אם טוען בכתב והם יסכימו לקבל גם אם זה פחות ערכי, יש בדבר זה משום איסור מסייע.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל