שאלה:
זוג צעיר זכה מיד לאחר חתונתם באפשרות לקניית דירה במחיר מוזל במסגרת "מחיר למשתכן", הם חתמו חוזה לקניית הדירה וזמן מועט לאחר מיכן התגרשו, השאלה אם אומרים מה שקנתה אשה קנה בעלה וא"כ הבעל מקבל את הזכות הזאת לשלם על הדירה במחיר המוזל ולקבל את הדירה או שזה נשאר של שניהם, ואם זה נשאר של שניהם וצד א' תובע את צד ב' לחלוק ע"פ הדין "גוד או איגוד" כמבואר בגמ' בב"ב, צד ב' אומר לצד א' אין בעיה תגידו אתם סכום מסוים ואנחנו נחליט אם לקנות את חלקכם בסכום זה או למכור לכם בסכום זה (וכוונם שצד א' יגידו רק פעם אחת סכום ולא יוכלו אח"כ להעלות) אבל צד א' טוען לא כן אלא אנחנו נגיד סכום ואתם תעלו ואנחנו נעלה וכו' כך שמי שיגיד את הסכום היותר גבוה הוא יזכה בחלקו של השני, וצד ב' טוען שמבחינתו להשאר בשותפות וכיון שרק צד א' מעוניין בחלוקה לכן עליו לומר את הסכום פעם אחת בלבל ולא יוכל להעלות (והוסיף שכן נראה ביד רמה בב"ב שם, ולענ"ד אין לדברי היד רמה קשר לנידו"ד). הצדק עם מי?
תשובה:
שלום וברכה,
הדירה רשומה על שני בני הזוג ולכן הדירה שייכת לשניהם, וכן הרווח של התייקרות הדירה שייכת לשניהם. בני הזוג יכולים להישאר שותפים בדירה ולהשכירה לאחרים או לאחד מבני הזוג. אם אחד מבני הזוג רוצה לחלוק את השותפות יכול להציע 'גוד או איגוד'. אין אפשרות להציע פחות מהמחיר שוק של הדירה. אם האחד הציע מחיר ואחרי ששמע את הצד השני רוצה להציע מחיר גבוה יותר, אין סיבה שלא יוכל להציע מחיר יותר גבוה, ולא מצאתי בפוסקים שיכתבו דין זה. ולכן נראה שיכולים להתמקח עוד ועוד על המחיר עד שהאחד יציע את המחיר הגבוה.
בהצלחה.
האם גו או אגוד שייך גם באם אחד הצדדים מביא קונה אחר שרוצה לעלות את המחיר או רק באם הוא בעצמו מעוניין לקנות?
מי קובע מה מחיר שוק במקרה שכל אחד מביא הערכת שמאי שונה?
יש מחלוקת המחבר ורמ"א מה הדין אם אומר אמכרנו לאחרים אם שייך גוד או איגוד. למחבר יכול למכור ולרמ"א לא יכול גוד או מכור לאחרים. אבל יכול ללוות כסף ולקנות לעצמו ולמכור לאחרים. וכתב הנתיבות שם ס"ק ח, שגם לדעת הרמ"א שאין יכול למכור לאחרים, אם העני יכול למכור במחיר גבוה יותר ממה שהעשיר מציע, יכול למכור לאחרים, דאל"כ יכפה העשיר על העני למכור בזול.
אם צד אחד מביא שמאי עם מחיר יקר יותר ומציע גוד או איגוד במחיר יקר יותר, יש ללכת לפי המחיר היקר כדי שיהיה רווח יותר.
השאר תגובה