האם עונים אמנים לקדושה וקדישים לציבור שמתפלל מנחה אחרי צאת הכוכבים?
לכאורה אין לענות אמן אלא אם כן זו קהילה חסידית שנוהגת בענין זה אחר שיטת רבינו תם שלשיטתו זה עדיין ממש יום עד כשעה לאחר השקיעה שלנו. אבל אם זה נעשה מתוך זילזול וחוסר הקפדה אין להשתתף בזה.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
לענ"ד, אכן אין לענות לקדושה וכן אין לענות על ברכות השליח ציבור בחזרה, אבל אמנים של קדיש, מדוע שלא יוכל לענות?
מה ההבדל? אי אפשר לומר סתם כך קדיש באויר…
פתאום "נפל לי האסימון" מדוע אני רואה את הבעיה וכבודו לא.
בידוע שבני אשכנז סוברים שהקדיש שאחר התפילה נאמר על התפילה, אבל בני ספרד סוברים שהקדיש שלאחר התפילה אינו נאמר כלל על תפילת השמונה עשרה אלא על הפסוקים שנוהגים בני ספרד לומר מיד בתום חזרת הש"צ.
"יהי שם השם מבורך מעתה ועד עולם"
"ממזרח שמש עד מבואו מהולם שם השם"
"רם על כל הגוים השם על השמים כבודו"
"השם אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ"
יוצא לנו חידוש עצום, שלבני אשכנז אכן אין לענות על הקדיש, אבל לבני ספרד בהחלט כן.
היכן המקור שהקדיש נאמר מחמת הפסוקים? מה זה שונה משחרית? יש בזה נפק"מ גם לגבי יצאו מקצתם לחלק מהשיטות.
לכאורה גם במניין חסידי אין לענות אמן כי גם אם הם סומכים על השיטה הזו לגבי זה ברכות לבטלה
נסתפקתי לגבי מקרה שקורה לפעמים
אחותי לקחה איזשהוא מאכל שברכתו ברורה ומוסכמת וכיוון שלא היתה מרוכזת ,הוציאה ברכה אחרת ,למשל שהכל במקום מזונות ,ואמנם בעיקרון שהכל פוטר הכל אך חשבתי אולי זה כלל לא ברכה שהרי דומה לאדם שהוציא מפיו דבר שלא נתכוון אליו ? (אגב, לפעמים אפילו אחרי רגע ישאל המברך את העומד סמוך אליו ,מה בירכתי?…)
תודה מראש
בשו"ת מהר"ם שיק (איני זוכר הסימן) דן בשאלה זו והסיק דאומר מותר שוגג, ויענה אמן
אם הם עושים כדין ויש להם על מי לסמוך, עניית אמן אינה איסור.
סביר שלא לגמרי לא ידעה מה היא אומרת, לא שמעתי על מישהו שיקח תפוח עץ ויברך עליו ברכת החמה…
השאר תגובה