שאלה:
אדם שבשנים האחרונות התוודע לבעייתיות שבנעילת נעליים נוחות והתחיל ללכת רק עם גרביים. השנה כבר יומיים שיורד גשם והצפי הוא שימשיך לפרקים עד שעות הצהריים. יש בעיה ללכת בגשם או בשלוליות? שירטבו הגרביים? מבחינת סחיטה הבנתי מתשובות אחרות כאן שאין לזה משמעות כי זה דרך הילוך ואין שום שימוש למים, אבל מבחינה נוספת? רחיצה כנראה שגם לא. מה עוד יכול להיות? ומבחינה פרקטית זה מאוד מקשה ומגביל. יש פתרון שכן יהיה לכתחילה?
תשובה:
באופן זה ודאי ניתן לסמוך על נעילת נעליים נוחות בדרך. כי גם לדעת המחמירים לא גרע ממי שהולך בבוץ שנאמר עליו שבעת הצורך גם נעלי עור יוכל לנעול.
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום הכיפורים סימן תריד סעיף ד
מותר כל אדם לנעול סנדל מחמת עקרב וכיוצא בו, כדי שלא ישכנו; אם מצוים שם עקרבים או דברים הנושכים. הגה: ואם ירדו גשמים ורוצה לילך לביתו מבית הכנסת או להיפך, והוא איסטניס, מותר לנעול מנעליו עד שמגיע למקומו (מהרי"ל).
וראה מקורו בב"י: כתב בעל הלכות גדולות (הל' יוה"כ לא:) אי בעי למיזל למקרי בצבורא וכו' ולא נהירא דמשום סכנת עקרב מותר אפילו במנעל ממש ואפילו שלא לצורך [מצוה] וכן לצורך מצוה מותר אפילו לנעול ממש. כלומר בעל הלכות גדולות לא התיר אלא למיזל למקרי בצבורא שהוא דבר מצוה וכן למאי דצריך ליומיה דמסתמא צרכי מצוה הם שהרי אין מתעסקין בו בצרכי הגוף ואף גם זאת שהוא לדבר מצוה לא התיר אלא אי איכא סכנת עקרב ועם כל זה לא התיר אלא למיכרך מידי אכרעיה שמשמעות דבר זה דדבר שאינו מנעל יכרוך על רגלו ורבינו טען עליו דאי משום סכנת עקרב אפילו במנעל ממש מותר ולא מיבעיא לכרכו על רגלו שלא כדרך נעילה אלא אפילו לנעלו ממש מותר ואפילו שלא לצורך מצוה וטעמו מדאמר (עח:) שמואל אם מחמת סכנת עקרב מותר ומדאמר סתם מותר משמע לרבינו דאפילו לנעול מנעל כדרכו מותר וכן משמע מפירוש רש"י וכן כתב הרמב"ם (שם) ומשמע ודאי דאפילו שלא לצורך מצוה שרי שמואל מדתלה בסכנת עקרב ואף על גב דפשטא דמילתא משמע כדברי רבינו יש ליישב דברי בעל הלכות גדולות שהוא סובר דכיון דלא התירו לו לנעול אלא משום סכנת עקרב כל היכא דמידחי סכנת עקרב לא שרינן ליה טפי וכיון דבכריכת מידי אכרעיה מידחי סכנת עקרב בלא נעילה ממש לא שרינן ליה אלא כריכת מידי אכרעיה בלחוד ועל האי כריכה קאמר שמואל מותר לנעול ולמאי דצריך ליומיה דקאמר בעל הלכות גדולות היינו לומר דאינו לצורך מצוה ממש דבין לצורך מצוה בין שלא לצורך מצוה שרי בכהאי גוונא דוקא ולא נעילה ממש לדעתו ז"ל ודברים של טעם הם. ולענין הלכה כיון דהרמב"ם ורש"י מסכימים לדעת אחת הכי נקיטינן:
■"התוודע לבעייתיות
שבנעילת נעליים נוחות
והתחיל ללכת רק עם גרביים."
■מה המקור לכך שביום כיפור
לא רק נעלי-עור אסור
אלא כל סוג של נעליים?
תודה.
משנה ברורה סימן תריד ס"ק ה
(ה) אבל של גמי וכו' – דכל שאינו של עור אינו נקרא מנעל אלא מלבוש ויש מאחרונים שמחמירין בשל עץ אפילו אינו מחופה עור וכן יש מחמירין שלא לצאת במנעל העשוי מלבדים (שקורין וואליק) ועשוי כמנעל שלנו והוא מגין על רגל ואינו מרגיש כלל שהוא יחף ולאו בכלל עינוי הוא ולפ"ז ה"ה (קאלאשין) של גומא יש להחמיר. והנה אף שאין למחות ביד המקילין אחרי שהשו"ע ורוב אחרונים מקילין בזה מ"מ מי שאפשר לו נכון להחמיר בזה ולילך באנפלאות של בגד כנהוג אכן אם צריך לצאת החוצה נכון יותר שילבש אלו הלבדים או הקאלאשין ולא מנעלים של עור שיש בהם איסור מדינא משא"כ אלו שהם רק משום חומרא:
השאר תגובה