שאלה:
שלום.
בבית הכנסת אצלינו, ברכת כהנים, בתפילת נעילה, נאמרת כחמש דקות לפני צאת הכובבים (מוצאי יום כיפור). לכתחילה בוודאי שראוי להקדימה, אך במקרה והדבר לא מסתדר עם לוח זמני התפילות בבית הכנסת, האם יש סימוכין הלכתיים לאמירת ברכת הכהנים, בדיעבד בשעה כה מאוחרת, או שאין לאומרה.
תשובה:
יש שמקפידים לשאת כפיים לפני השקיעה, ויש מקילים עד צאת הכוכבים, [עד שלוש עשרה דקות אחרי השקיעה ולא יותר!]. בבית הכנסת אצלנו דילגו מעט בפיוטים כדי לומר לפני השקיעהולאחר חזרת הש"ץ השלמנו את הפיוטים בין השמשות.
מקורות
בירושלמי במסכת תענית פרק ד' מבואר שאין נושאים כפים בלילה. ועיין בב"י בסימן תרכ"ג שכתב שמטעם זה צריך לגמור נעילה לפני שקיעת החמה כדי שיוכלו לומר ברכת כהנים. אמנם הרמ"א כתב שהמנהג הוא שלא לישא כפיים בתפלת נעילה, והסיבה היא משום שהרגילות היה למשוך את התפלה עד אחרי צאת הכוכבים ולכן המנהג היה שלא לישא כפים כלל בנעילה אפילו במקומות שגמרו לפני השקיעה כדי שלא יבואו לטעות ולישא כפים בלילה, אבל המנהג בארץ ישראל הוא לישא כפיים בנעילה, ויש מקומות שנוהגים למהר לגמור אפילו לפני שקיעה, אמנם יש מקומות שנהגו לישא כפיים גם בזמן בין השמשות [דהיינו עד שלוש עשרה דקות אחרי השקיעה] והיינו משום שמבואר בשעה"צ ס"ק י"א שבבין השמשות אולי אפשר לסמוך להקל ולישא כפיים ומסיים שם שצ"ע, ולכן יש שנהגו להקל ולישא כפיים בזמן בין השמשות, ועיין במחזור המפורש מה שהביא בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל והגרי"ש אלישיב שליט"א.
יש לציין שהברכי יוסף מביא שיטות שסוברים שגם אם נמשך התפלה עד הלילה וכבר הגיע זמן צאת הכוכבים אפשר לישא כפיים, ועיין בכף החיים שהביא חבל פוסקים שסוברים כך. ועיין במחזור המפורש שהביא בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א שקשה לסמוך על שיטה זו מכיון שהמג"א והמשנה ברורה פסקו שלא לישא כפיים בלילה כלל.
