סיום בערב ראש השנה

שאלה:

רציתי לדעת למה לא עושים סיום בער"ה לפטור מתענית כמו שעושים בע"פ? שמעתי שר' חיים קנייבסקי היה נוהג לעשות על מס' קידושין (חצי ש"ס) אבל העולם לא נוהג כך. מה טעם?

תשובה:

שלום וברכה

התענית בערב ראש השנה סגולתה רבה מאוד, בטור הובא ששליש מהעוונות נמחלים בתענית זו, מסתבר שלכן לא רצו להפטר ממנה..

שנה טובה ומתוקה.

מקורות:

ניתן לראות בפוסקים שהביאו את הדין, שהתענית הזאת איננה רק יום אחד נפרד אלא חלק מכל המהלך של הימים הנוראים, הוא פותח את חשבון מחילת העוונות וכך נמחל שליש. וכלומר יש כאן תהליך לקראת מחילת העוונות הסופית ולכן לא כדאי לוותר עליו.

ראה בטור אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפא: נוהגין באשכנז להתענות כולם בער"ה וסמוך לזה ממדרש ר' תנחומא ולקחתם לכם ביום הראשון וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא אלא ראשון לחשבון עונות משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו בא אליה בחיל לגבותו כשנתקרב אליה בעשרה פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו אין לנו מה ליתן לך הניח להם שליש כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר לקראתו הניח להם שליש השני כשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר לקראתו והניח להם הכל כך המלך זה הקדוש ברוך הוא בני המדינה אלו ישראל שמסגלים עונות כל השנה ער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש עונותיהם בי' ימים בינונים מתענין ומוותר להם ב' שלישים בי"ה הכל מתענין ומוותר להם הכל

ובבית יוסף אורח חיים סימן תקפא: נוהגים באשכנז להתענות כולם בערב ראש השנה וסמך לזה ממדרש רבי תנחומא ולקחתם לכם ביום הראשון וכו'. דע שבמקום מה שכתב רבינו הניח להם הכל כתוב במדרש אמר להו מלכא מאן דאזל אזל מכאן ולהלאה חושבנא וכן במקום מה שכתב רבינו ומוותר להם הכל כתוב שם והקדוש ברוך הוא אמר להם מאן דאזל אזל ומן הכא ולהלן חושבנא ובסוף הענין כתוב שם מיום הכפורים עד החג כל ישראל עסוקים במצות זה הוא עוסק בסוכתו וזה הוא עוסק בלולבו וביום הראשון של חג כל ישראל עוברים לפני הקדוש ברוך הוא ולולביהן בידן ואתרוגיהן בידן ומקלסין לשמו והקדוש ברוך הוא אומר להם מאן דאזל אזל ומן הכא ולהלאה חושבנא לפיכך קורא אותו יום הראשון: ואהא דדריש וכי ראשון הוא והלא חמשה עשר הוא. איכא למידק מנא ליה למדרש הכי אימא ראשון של חג קאמר ומצאתי כתוב בשם רבינו הגדול מהר"ר יצחק די ליאון ז"ל שהטעם מפני שבאותה פרשה הביא שלשה עניינים סוכה וחגיגה ולולב וגזר הכתוב בסוכה שתהיה בחמשה עשר וגם חגיגה ואם כן בלולב היה לו לכתוב כן שדרך הכתוב להזכיר עשיית הקרבנות או עשיית המצות הזמניות למנין החדש ולכן הוקשה להם ז"ל וכי ראשון הוא: ואיכא למידק על המדרש דאם כן ערב ראש השנה חשוב כיום הכפורים שהרי הוא מתכפר בו שליש העוונות כמו יום הכפורים והוא חשוב כמו כל תשעה ימי תשובה שהרי בכל תשעה ימי תשובה אינו מתכפר אלא שליש ובערב ראש השנה לבדו מתכפר שליש וי"ל דשליש ראשון קל להתכפר ושליש שני קשה יותר ושליש אחרון קשה מכולם וקל להבין. ואף על גב דבמדרש קאמר דבערב ראש השנה גדולים מתענים נהגו באשכנז להתענות כולם משום דבדבר שהוא צער לו כל הרוצה לעשות עצמו גדול עושה כדאיתא בפרק קמא דתעניות (י:) ומפני שאינה ראיה גמורה למנהג שהמנהג להתענות כולם והמדרש אינו אומר אלא הגדולים מתענים לפיכך לא כתב רבינו וראיה לזה אלא וסמך לזה: כתבו הגהות מיימון בתחלת הלכות ראש השנה (הל' שופר פ"א אות א) יש בני אדם שנזהרים שלא להתענות ערב ראש השנה משום חוקות הגוים מיהו בפסיקתא (דרב כהנא פס' כח) בפרשת ביום השמיני יש מצוה להתענות בערב ראש השנה וכן יש בירושלמי פרק ב' דתעניות (סוף הי"ב) ר' יונתן ציים כל ערובת ריש שתא וזה ראיה למנהגנו עכ"ל: מצאתי כתוב בתשובה אשכנזית (שו"ת מהרי"ל סי' מד) בערב ראש השנה יכולים לאכול בברית מילה השייכים לברית ומי שירצה: כתב המרדכי פרק קמא דראש השנה (סו"ס תשח) שתיקנו חכמים להתענות ארבעה ימים לפני ראש השנה כנגד ארבעה ימים שמראש השנה ליום הכפורים שאוכלים בהם ואלו הם שני ימים של ראש השנה ובשבת בנתיים וערב יום הכפורים: