לתרומות לחץ כאן

האם יש עינוי דין בראש השנה?

שאלה:

ב"ה
שלום לכב' הרב

אחרי שעברנו את ראש השנה יום הדין שהקדוש ברוך הוא שופט כל אדם על מעשיו , אנחנו לא יודעים מה היה פסק הדין .
אנחנו לא יודעים אם אנחנו יצאנו זכאים או חס וחלילה לא .
כשאדם לא יודע את פסק הדין שלו אז זה נקרא עינוי דין.
אנחנו לא יודעים במשך כל השנה האם יצאנו זכאים בדין או לא .
גם בשנה הבאה לא יודעים.
כל החיים אנחנו לא יודעים האם יצאנו זכאים או לא. זה עינוי דין גדול.
איך אפשר להסביר דבר כזה ש כל החיים שלנו אנחנו בעינוי דין כי לא יודעים האם יצאנו זכאים או לא?

תשובה:

שלום וברכה

שאלתך קשה ונוקבת, אנסה לומר את שבדעתי בענין זה.

בעצם יש שאלה ידועה, כיון שאמרו בגמרא אדם נידון בכל יום, מה המשמעות של הדין בראש השנה. ונאמרו על כך ביאורים רבים.

אבל מה שודאי נכון בכל הענין הזה, הוא שבכל היחס של ו עם בורא עולם לעולם אין סופיות, ולעולם אין לו לאדם להתייאש מן הרחמים, ואין דבר העומד בפני התשובה, וגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד ובכוחה לקרוע כל גזר דין כו'.

כלומר, שנכון ופשוט הדבר, שיותר בנקל יוכל האדם לקבוע פסק דינו לטובה קודם שנכתב מלאחר שנכתב, וכל שכן שקל יותר לקורעו קודם שנחתם ביום הכיפורים, אבל לעולם לעולם אין להתייאש ותמיד יוכל אדם על ידי מצוות ועשיית הטוב והישר ותשובה וזכויות, לקרוע את גזר דינו, וכל העונה אמן יהא שמיה רבה בכל כוחו קורעים לו גזר דין של שבעים שנה.

לכן לא שייך כל הנושא הזה של עינוי הדין, זה שייך בבית דין של מטה, שכאשר ם קובעים את פסק דינם שוב אין עצה ואין תבונה, אבל בפסק דין של מעלה לעולם אין לעסוק במה שנקבע כבר ובמה שהיה כבר אלא במה שנוכל לעשות עכשיו, כי הוא לעולם יוכל להשפיע על גורלנו ולהופכו מן הקצה על הקצה.

[כמובן אין כוונתי שאדם יהיה עובד ה' רק כדי לקרוע גזר דינו, תכלית העבודה היא לעשות רצון ה' ולהיותצ דבוק בו ולא לעסוק בעצמנו, אבל ביחס לשאלתך זה ודאי נכון שלעולם אין לנו להתייחס למפרע אלא רק לגבי מכאן ולהבא מה מוטל עלינו בענין זה].

שבת שלום וגמר חתימה טובה!

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. כבוד הרב שליט"א מחילה אך איך א”כ מסבירים גמרות מפורשות. במספר הקשרים. לשנות את הגזירה א”א אלא (כאן זה משתנה ממקום למקום בהתאם לנושא המדובר. בענין הגשמים, ירדו במקום עם יותר/פחות תועלת. בעניין מה שמשה רבנו אמר לגולים בגלות בבל המקום יחזירכם וכדו’) וכן ”לא קשיא כאן קודם גז”ד כאן לאחר גז”ד”. משמע מכאן, ומעוד מקומות שאין דרך חזרה. ברגע שנחתם כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב!

  2. שם מדובר על גזירות ציבוריות כלליות, אני כתבתי על דינו של אדם פרטי, שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו לא יתייאש מן הרחמים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל