שאלה:
בעלי הזמין את אח שלו לראש השנה ויש לו חברה גויה האם זה בסדר?
תשובה:
שלום וברכה
השאלה כואבת. לגבי יום ראשון של ראש השנה שהוא שבת אין בעיה להזמין גוי לסעודה, לגבי היום השני יש בכך בעיה, חכמים אסרו להזמין גויים מחשש שמא ירבה בבישול ביום טוב בשביל האורח, ואסור לבשל לצורך גוי ביום טוב. במצבים מסויימים כמו גוי שבהליכי גיור הקלו בכך. כמו כן, באדם יחיד כמו במקרה שלך הקלו בזה בשעת הצורך, כי אין כל כך חשש שירבו בשבילו באוכל.
שנה טובה ובשורות טובות.
מקורות:
חז"ל אסרו להזמין גוי ליום טוב שמא ירבה בשבילו (גמרא ביצה דף כא עמוד ב, אדבריה רבא למר שמואל ודרש מזמנין את הנכרי בשבת ואין מזמנין את הנכרי בי"ט גזרה שמא ירבה בשבילו:) מרימר ומר זוטרא כי הוה מקלע להו נכרי בי"ט זאמרו ליה אי ניחא לך במאי דטריחא לן מוטב ואי לא טרחא יתירא אדעתא דידך לא טרחינן:, וכך נפסק בשולחן ערוך סי' תקי"ב סעיף א' [אין מבשלים לצורך עכו"ם ביום טוב לפיכך אסור להזמינו שמא ירבה בשבילו ודוקא להזמינו: הגה: לביתו אבל לשלוח לו לביתו על ידי עכו"ם שרי (הגהות מיימוני פרק א' בשם אור זרוע): אבל עבדו ושפחתו וכן שליח שנשתלח לו וכן עכו"ם שבא מאליו מותר להאכילו עמו ולא חיישינן שמא ירבה בשבילו: הגה: ומותר להרבות בשביל עבדו ושפחתו באותה קדירה שמבשל בה לעצמו (מרדכי פרק ב' דביצה) אבל לשאר עכו"ם בכל ענין אסור (אורחות חיים ותוספות). וישראל האופה בתנור של עכו"ם וצריך לתת לו פת אחד לא ייחד לעכו"ם אחד קודם אפייה דאז אופה של עכו"ם אלא יאפה סתם ויתן לו אחר כך אחד (כל בו):].
טעמה של גזירה זו היא מפני שיש איסור מיוחד בתורה לבשל ביום טוב לצורך נכרי ולדמו זאת מהפסוק 'לכם' ולא לנכרים, וכדי שלא יעבור באיסור זה אסרו אף להזמינו. אמנם כתב הרא"ש שם שדווקא להזמינו אסור אך אם בא מאיליו מותר להאכילו. וכל זה דווקא בסעודת יום טוב שיש חשש שכיון שמותר לבשל יבשל בשבילו, אך לסעודת שבת מותר להזמינו כמבואר בגמרא שם מכיון שבשבת אין חשש שאדם יבשל בשבילו.
ולענין גוי הנמצא בהליכי גיור, יש לכאורה קצת מקום להקל בזה, מכיון שהרשב"א והר"ן בביצה שם ביארו את הגזירה שמא ירבה בשבילו, שהחשש הוא שיבשל תבשילים שאסורים באכילה לישראל, אך אין איסור אם מרבה בבישול דברים המותרים לו, ולכאורה לטעם זה פשוט שגוי הנמצא בהליכי גיור אין חשש שיבשל עבורו מאכלות אסורות, כיון שכל מה שבא להתארח אצל הישראל הוא בשביל ללמוד על היהדות, [דברי הרשב"א שם: גזירה שמא ירבה בשבילו: פירוש: בקדרה בפני עצמה, הא באותה קדרה היה מותר אלא משום שמא ירבה בקדרה בפני עצמה אסור, ואף על גב דקיימא לן כרבה דאית ליה הואיל ואפילו אם ירבה בשבילו בקדרה בפני עצמה ליכא איסורא דאורייתא הואיל ואי מקלעי ליה אורחים חזי ליה וא"נ (חזינן) לדידיה נמי חזי ליה כיון דלא אכל ומדרבנן בלחוד הוא דאסור, אפילו הכי אסור גזירה שמא ירבה בשבילו דברים האסורים דליכא הואיל וכולה חדא גזירה היא.]
ובפרט שכתב בספר חסידים סי' תר"ץ שאסור להאכיל גוי שנמצא בתהליך גיור מאכלות אסורות. אך למעשה בדברי המשנה ברורה שם סק"ב נראה שלא סמך להקל כשיטות אלו ואסר להזמין אף מומר לחלל שבתות בפרהסיא אף שאין לחוש שיאכילו מאכלות אסורות ויכשילו באיסור. [אלו דברי המשנה ברורה: לצורך כותים – דכתיב אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ודרשו חז"ל לכם ולא לכותים לכם ולא לכלבים. ולצורך קראי"ם בתשובת ר' בצלאל סי' ס"ג אוסר ויש מתירין דטועים הם ומנהג אבותיהם בידיהם. ומומר לעבודת כוכבים או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם:]
אמנם הגרש"ז אוירבך זצ"ל בשולחן שלמה סי' תקי"ב בהערה כתב להקל בהזמנת גוי יחיד משני טעמים א' כיון שאין חשש שירבה בשביל אורח אחד שמטרת האירוח הוא לכבוד האורח ולא לכבוד המתארח, ב' מפני שמטרתו היא ללמדו מנהגי ישראל אין חשש שירבה בשבילו אלא אדרבה ילמד אותו שהדבר אסור, אמנם כתב שאם מזמין משפחה שלמה שרוצה לכבד הדבר אסור שיש חשש שירבה בשבילם.
ובביאור הלכה שם ד"ה אסור כתב שאם יימנע משמחת יום טוב אפשר להקל בזה. [אסור להזמינו וכו': ממה שהביא בשמ"ק בשם הרשב"א משמע דס"ל דאפילו יהיה לו עי"ז איבה אסור וכ"כ הפמ"ג במשב"ז אם לא שהענין נוגע לבטול שמחת יו"ט יש להקל להזמינו לאכול ממה שהכין לעצמו:]
