שאלה:
שלום
כידוע, בשנה זו יום ראשון של ראש השנה חל בשבת, ומכאן השאלה האם הקדוש ברוך הוא דן גם בשבת או שזה שהוא היה דן התקיים דווקא ביום שני של ראש השנה שזה היה ביום ראשון?
בתודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
עצם שאלתך העירו בה כבר ראשונים, ראה דעת זקנים מבעלי התוספות שמות פרק יד פסוק ב (פרשת בשלח):
נכחו תחנו. תמה להרב רבי יהודה היאך אמר לו שיחנו על הים לפני בעל צפון והא אמרינן אסור לאדם לומר לחבירו המתן לי בצד ע"ז פלונית צ"ע. ולי נראה דדוקא לאדם אבל להקב"ה לא שהרי מצינו שהקב"ה יושב ודן את כל העולם אפילו בשבת ואפילו בר"ה ויום הכפורים אף על פי שלישראל אסור.
בס' משנת חיים – שטיינברג שם כתב, שכשם שאין שבות במקדש משום שכהנים זריזים, כך אין שבות אצל הקב"ה, ואין בכך סתירה לקיום התורה, שהרי דין זה שאין שבות במקדש הוא מכללי הפסיקה.
ואמר על כך ר שלמה קלוגר שרק כותב אם זה פיקוח נפש ולכן סגולה להיכתב לחיים
כוונת רבי חנן שכתיבה בספר החיים יש בשבת ובספרי מתים לא, וזה מעניין, נשמח למקור מדוייק בכתבי הגרש"ק.
אחר בדיקה הציטוט הוא מהברדיצב'ר וקדמו הפיוט
הנה ציטוט
הרעיון הזה קדום ביותר; כבר מצאנוהו בפיוט הקדושתא 'אדיר בעוז שבעה' המיוחס לר' אלעזר בירבי קליר, גדול פייטני ארץ ישראל בתחילת המאה השביעית, שנועד לראש השנה שחל בשבת. ביצירה זו 'משכנע' הפייטן את בוראו ב'הכרחו' לדון את ישראל לחיים בעקבות 'קשיים משפטיים' המונעים פסיקה הפוכה:
יָהּ אִם שָׁפַט / יַצְדִּיק עַם זוּ בַמִּשְׁפָּט / כִּי אֵין שְׁפוֹט בְּשַׁבָּת
כְּעָרְכְּךָ דִּינָם / תַּצְדִיק מִדְיָינָם / כִּי אֵין דִּין בְּשַׁבָּת
לְבַל בּוֹא חֶשְׁבּוֹן / חֵאט וְכָל עָווֹן / כִּי אֵין לִשְׁפּוֹט בְּשַׁבָּת
מְעִילוֹת יְכֻפְּרוּ / זְדוֹנוֹת יוּפְרוּ / בְּשַׁבַּתּוֹן וְשַׁבָּת
10 נַאַק אַעְתִּיר / וְתַחַן אַכְתִּיר / בְּכֶתֶר שַׁבָּת
סוֹטֵן אִם הִרְתִּיק / סִיחוֹ תַשְׁתִּיק / כִּי אֵין לְהַרְבּוֹת סִיחַ בְּשַׁבָּת
עַמִּים תִּשְׁכַּח / וְעַמְּךָ בַּל יוּכַח / כִּי אֵין לְהוֹכִיחַ בְּשַׁבָּת
https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=31&id=1042
השאר תגובה