שאלה:
א. מה מברכים על עלים של פירות הדר שיש להם ריח טוב- עצי .. מיני .. עשבי.. ??
ב. במ"ב שא ס"ק קנב מבואר שיש נמנעים ליתן טלית ע"ג הכובע ,משום אוהל האם גם כיום שכובע זה לכבוד נוי אסור, או שכיום מותר והמ"ב דיבר בזמנם, ועוד – המ"ב כותב בלשון יש נמנעים, האם יש שהקלו בזה, דבפשטות אין שם מי שמקל ?
ג. בר"ח בין שחרית למוסף לאחר קדיש מזדרזים לחלוץ תפילין והמ"ב כה ס"ק נט הביא מח מתי לחלוץ ושאלתי אם מותר לדבר דהרי ידוע שקדיש הולך על מה שלפניו וא"כ לא אמור להיות הפסק?
אשמח למקורות לתשובות .
תשובה:
במידה ויש ריח טוב, אינני יודע, נראה שיש לברך בורא מיני בשמים ולא עצי בשמים, כיון שלא ניטע לצורך זה.
לא קשור שהכובע לנוי, הוא מדבר שהטלית – מחמת רוחב ש,ולי הכובע – נעשית אוהל.
בענין זה יש מחלוקת הפוסקים, ראה משנה ברורה סי' כה ס"ק נט בשם אליה רבה לחלוץ לפני קדיש כדי שלא יהיה הפסק, והגם שיש חולקים ונהגו לחלוץ אחרי קדיש, יש לחוש לדבריו, ואכן כידוע יסוד המחלוקת הוא האם הקדיש הוא על לשעבר או על להבא.
נוהגים לחלוץ את התפילין כשרוצים להתפלל מוסף. ויחלצום אחר אמירת חצי קדיש, ולא קודם הקדיש. ויש בזה סוד נשגב, וכן ראוי לנהוג. ומי ששכח לחלוץ את התפילין והתפלל עמהם מוסף, אינו צריך לחזור ולהתפלל מוסף. ואם נזכר בזה באמצע תפלת מוסף, יכסה את התפילין שבראשו בטלית שעליו. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד שה].
כבר נודע הדבר, כי על פי דעת חכמי המקובלים, יש לחלוץ התפילין דוקא אחר הקדיש שקודם תפילת מוסף, שכן כתב בשער הכוונות (דרוש ראש חודש), ובפרי עץ חיים (שער ראש חודש פרק ג'), ובמשנת חסידים (דרוש ראש חודש פרק ג' אות ב'), ונגיד ומצוה (עניין ראש חודש) ועוד. וכן הסכים הגאון החיד"א במחזיק ברכה (סימן כ"ה ס"ק ט"ו), ובספרו קשר גודל (סימן ג' אות ל'), ובן איש חי (פרשת ויקרא שנה שניה אות י"ז), וכף החיים (שם ס"ק צ"ד) ועוד אחרונים. וראה עוד בשו"ת רבבות אפרים (חלק ב' סימן כ"ז אות י"ט) מה שהעיר בזה
השאר תגובה