שאלה:
שלום רב, אבין אם תשובכתם מורכבת או לא חד משמעית.
ברצוני לשאול, בזמן השואה, האם כל יהודי היה רשאי להרוג כל גרמני נאצי שהיה פעיל באופן כזה או אחר ותרם לקיום השואה, במסגרת מחתרת או באופן אחר , ללא הכרעת בית דין לפי שיקול דעתו (כאשר הגוי מהווה כעת או בעתיד סכנה ).
2.האם אתם חושבים שבית דין היה מכריע שעל כל הנאצים יש דין רודף.
בשורות טובות!
תשובה:
בלי להכנס לאריכות הסוגיא ופרטיה בענין הגדרה של נקמה בגוי שרוצח יהודים, פשוט בעיני בלי ספק שכאן זה כך. לא רק מדין מלחמה שהם פתחו בה עלינו, ומלחמה של עזרת ישראל מיד צר היא מלחמת מצוה הנוהגת גם בזמן הזה, אלא פשיטא שכל נאצי היה בגדר רודף לכל דבר, הם עסקו בכל עת ברדיפת היהודים ובחיסולם. כל אחד מהם היה בגדר פצצה מתקתקת, והבא להורגך השכם להורגו. אין מקום לאפשר חיים של נאצי כאשר זה מסכן אותך או יסכן בעתיד יהודי אחר. כמובן דברינו אמורים באדם ששייך לפלוגות האס אס ואולי גם לוורמאכט, אבל סתם אדם שהתברר לי שבבחירות תמך בהיטלר אבל לא נודע שום ענין של רצח ממנו, זה כבר משהו אחר. אני מניח שהיו אנשים שתמכו בו בגלל סיבות כאלו ואחרות ולא היו מודעים או לא הסכימו עם הנושא של הפתרון הסופי.
אם כך האם גם להנהגה האיראנית ולעוסקחם במלאעת פיתוח תוכנית הגרעין גם כן דין רודף?
ראשית לא אמרתי שאסור לבצע סיכולים לאנשים מסוג זה, כפי שמדינת ישראל אכן מנסה לעשות מפעם לפעם, אכן מותר. שנית, הסיפור עם הנאצי הרבה יותר גרוע, אירן לא בהכרח מתכוונת להשתמש בנשק הגרעיני שלה, היא מתחמשת בדיוק כמו שישראל מתחמשת… היא מנסה ליצור מאזן אימה כנגד אויבותיה, אישית אנחנו לא סומכים עליהם ולא יודעים מה בכוונתם, אבל הם בצדק יגידו שזו לא אשמתם שאנחנו חשדניים כל כך… הנאצים עסקו בפועל בהשמדת יהודים.
השאר תגובה