שאלה:
שלום לרב.
תודה על התשובה הקודמת חיזקתם אותנו
האם כהן יכול לעלות לדוכן עם נעלים?
האם כהן שברור לו שהרג גם מי שלא מחבל יכול לברך?
האם גוי מטמא בנגיעה שהוא מת?
אם יש פקודה לירות גם במקומות שיש חשש שנמצאים שם אנשים שלא עשו רע
אבל זה כדי להפחיד אותם שלא יתקרבו אלינו.
מה ההלכה?.
ושאלה אחרונה שלצערי קורת
מותר לגרום למחבלים למות בידיעה שיתכן וגם יהודים נמצאים איתם?.
(לא קרה לי אבל נשאלתי).
תודה לרב
שבת מנוחה ושקטה.
תתפללו עלינו שנחזור שלמים.
כל יום לצערנו החברים נפגעים
אנא תתחזקו וננצל בזכותכם .
תודה
מאיר
תשובה:
שלום וברכה ידידי,
המשיכו לשמור על עצמכם ועשו חיל במלאכתם מלאכת הקודש להצלת עם ישראל.
כהן שהרג את הנפש פסול לברכת כהנים רק אם הרג יהודי, אם הרג גוי הוא יכול בלרך גם אם הגוי הזה אינו מחבל, כך כתב בפרישה סי' קכח, וכן הובא בכף החיים שם ס"ק רח, ובציץ אליעזר חי"ד סי' ס [דברי הפרישה הושמטו בחלק מהדפוסים הישנים מחמת הצנזורה].
לגבי הריגת יהודי תוך כדי לחימה, שאלה זו נשאלה בדורות קודמים, כאשר אומות שונות נלחמו זו בזו, ובשני הצבאות היו חיילים יהודים… מה עושים כאן?! להלכה, יהודי הורג במקרה כזה חייל יהודי שבצבא שכנגדו מותר לשאת את כפיו, משום שזה אינו ודאי ולא היתה כוונתו לכך, ראה שו"ת לבושי מרדכי תנינא סי' יז, שו"ת התעוררות תשובה ח"א סי' נח, שו"ת אגרות משה ח"ב סי' קנח, זאת עוד לפני דברי הפוסקים שבמקום אונס אין איסור לכהן לשאת כפיו אפילו הרג ביודעין, ראה משנה ברורה שם ס"ק קכח, וע"ע יחווה דעת ח" סי' יד, וכל שכן וקל וחומר בן בנו של קל וחומר במקרה שלכם, שזו לא מלחמת גרמניה ופולין, אתם עוסקים בהצלת כלל ישראל על כל המשתמע מכך!
חובה לירות גם במקום שאין לכאורה מחבלים כדי להרתיע ולהבריח אותם, אתם חייבים להתרחק מכל סיכון מיותר, תמיד יכול מחבל להתחבא בין אוכלוסיה אזרחית, הנוכחות שלכם מקשה מאוד על הלחימה ובודאי נכון לגרום להם ללכת משם, ובכלל כל המרחם על האכזרים וכו', אני לא בטוח כמה אנשים רחמניים יש שם…
לגבי שאלתך אם מותר לגרום למחבלים לפוצץ את המקום כאשר יש חשש אולי יש עמהם חטופים, ברור שהכל לפי הוראות הלחימה בשטח, בכל הנוגע לשעת מלחמה ידועים דברי המנחת חינוך שכל נושא פיקוח נפש משתנה, שהרי מצד גדרי פיקוח נפש וחיוב האדם לסכן עצמו להצלת חברו לא ניתן כלל להכנס למלחמה… מכאן הכריח המנחת חינוך בכמה מקומות שדיני מלחמה שונים וגדרי פיקוח נפש שם הם לפי שיקולי ההצלחה במלחמה מיעוט הסכנה והיכולת לנצח. לכן, אינני יודע להשיב כאשר יודעים שיש שם יהודים, זו שאלה לגדולי הדור, אבל כאשר יש חשש אולי וכו' והחששות הללו מזיקים לניצחון במלחמה, ודאי מותר.
גוי אינו מטמא באוהל כמו מת ישראל, אבל הוא מטמא במגע [ראה רמב"ם טומאת מת א, יג], לכן אם אפשר בנקל לא לגעת באופן שאינו מזיק ללחימה, עדיף שישראל יגע, אבל אם יש צורך מבצעי זה בודאי בכלל דיני פיקוח נפש ומותר.
בשעת הדחק גדול שאי אפשר לחלוץ נעליים בגלל הכוננות או תנאי השטח, מותר לעלות לדוכן עם נעליים, כך הובא בפוסקים לגבי חולה או זקן מופלג, ראה כף החיים שם ס"ק קח, שו"ת יחווה דעת ח"ב סי' יג. אבל אין לעלות על במה – דוכן, אלא על אותו משטח ששאר המתפללים עומדים עליו. ומכל מקום זה דיעבד ואם אפשר לחלוץ יש להשתדל בזה מאוד.
מתפללים עליכם בכל עת, ומצפים לישועת ה'.
תזכו לחזור שלמים ובריאים הבית לחיים ולשמחה ולשלום.
שנזכה להבטחת ה' ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד, וחרב לא תעבור בארצכם.
שבת שלום ומבורך, מסור ברכותינו לחבריך.
