לתרומות לחץ כאן

כמה מתענים לאמירת ויחל? / הזכרת שם האב או האם באזכרה /קדיש לאחר שהתחילו פסוקי דזמרה

שאלה:

אם רוצים לעשות יו"כ קטן מחר עם קריאת ויחל כמה מתענים צריך?

באמירת קל מלא רחמים ויזכור מזכירים את שם האב או את שם האם? ראיתי בסידורים שונים מנהגים שונים

במניין שאני מתפלל המניין מתאסף מדי מאוחר. הש"ץ מתחיל פסד"ז בלי מניין וללא ברוך שאמר וכשמתאסף המניין הוא אומר ר' ישמעאל אומר וקדיש דרבנן ומזמור שיר וקדיש יתום ואז מברך ברוך שאמר אומר אשרי וישתבח. הש"ץ הוא היחידי שאומר ר' ישמעל כל הציבור ממשיכים פסד"ז. זה תקין? אפשר להגיד ככה קדיש? זה נחשב שאני אחד מהעשרה אז אני בעצם מכשיל אותו? מותר בכלל לענות אמן על הקדישים?

תשובה:

שלום וברכה

1. כיון שאינה תענית שמדברי קבלה המוטלת כחובה על הציבור צריך עשרה מתענים, ראה משנה ברורה סי' תקסו ס"ק יד. ומעניין, כי בתשובות והנהגות ח"א סי' קנג תמה על עצם מנהג זה, היאך יתכן שאם יזדמנו יחד עשרה מתענים יקראו ויחל, דבר זה לכאורה נוהג רק כאשר קהילה קיבלה על עצמה תענית, ויש לפחות עשרה מתענים, אבל לא באוסף יחידים שאינם מאוגדים יחד באיו קהילה ובאיזו קבלת תענית ציבורית. אלא שגם הוא מציין כי מנהג העולם כן להסתפק בעשרה מתענים גם בלא קבלת תענית קהילתית.

2. מנהג הספרדים להזכיר את שם האם באזכרות, ומנהג האשכנזים בזה אינו ברור די הצורך, ויש בזה מנהגים חלוקים כמו שהאריך להביא בס' בצל החכמה ח"ג סי' צא, ראה שם בהרחבה ממנהגי הונגריה החלוקים בזה ועוד. ומכל מקום נראה שהמנהג הרווח בין האשכנזים להזכיר את שם האב, וכן כתב ההפלאה בפרשת בהעלותך, וכן כתב בגשר החיים ח"א עמ' שלח, שעל חולה מתפללים בשם אמו ועל הנפטר בשם אביו, ונראה שכך הוא המנהג הרווח.

3. מה שהחזן עושה לשבש את סדרי התפילה לחלוטין הוא לא תקין בכלל, ומנהג עמי ארצות. יש מחלוקת אם ניתן לומר קדיש באמצע פסוקי דזמרה, אבל להכניס קרבנות באמצע הזמירות ולשנות את מקום אמירת ברוך שאמר ומזמור שיר זה לא יעלה על הדעת כלל, ויש למחות בידו.

בענין זה של קדיש לאחר זמנו, נחלקו הדעות: החיד”א בקשר גודל סי’ ז אות לה כתב שרשאים לאומרו, כיון שאף הוא דברי שבח ואין כאן הפסק, אולם בשערי תשובה סי’ נא ס”ק ב הביא בשם האר”י שברגע שאמרו ברוך שאמר כבר עבר זמנו של הקדיש ואין טעם לאומרו, וראה כף החיים סי’ נג ס”ק יג שהביא מכמה פוסקים שדחו את דברי החיד”א וכן יש לנהוג לכאורה.

אולם מצוי הדבר שלא כולם מתחילים יחד, ויש להניח שיש עוד שלא התחילו, וקשה לברר, ובאופן זה ודאי אפשר לסמוך על החיד”א ולומר קדיש אחרי שאותו שנכנס יגיד את הברייתא דרבי ישמעאל, ונראה שבהרבה מקומות כך נוהגים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל