שאלה:
א. יש כאלה שקונים להשקעה צימר ומקובל לאבזר אותו מושלם, וכיום בימינו חלק מהאבזור כולל קליטת אינטרנט [WIFI] האם מותר לשים כזה דבר בצימר? וכיון שכל אדם יכול לבוא עם מחשב עם סינון מובנה לא נקרא תקלה בעצם, וחילוני הוי אצלו תרי עברי דנהרא. כנ"ל לגבי התקנת מסך צפיה וכד'
[ובעבר שאלתי שאלה כעין זו, רק כעת אחזתי כמה זה מציאותי ומעשי]
ב. בעצם לפני עיוור כמה הגדר בזה? למשל בגמ' מוכח שלאבא אסור להכות את בנו, וצ"ע הרי הבן עושה האיסור מרצונו וכי אשמת האבא שהבן מחליט להכות בחזרה?
ג. ראיתי מעשה שאירע לאחרונה – אשה קיבלה מהעבודה כרטיס לסרט, האם מותר לה למכור אותו לחברה של מהעבודה חילונית? או יש לפנ"ע. לכאור' זה מצוי לה ממש. וגם קשה לומר שבהליכה לסרט עושה תוספת עבירה יותר משאר חייה שנמצאת במחשב או בפלאפון וכד' ואין כאן תוספת איסור.
תשובה:
שלום וברכה
1. מעיקר הדין, כל דבר שניתן להשתמש בו בהיתר ובהכשר לא נחשב כלפני עיור, כך הורה באגרות משה לגבי השכרת אולם לאירוע שיעשה בלא הפרדה בין גברים לנשים, שאף שבעל האולם יודע שכך בדעת השוכרים לעשות,כיון שהם יכולים להשתמש גם בהיתר אינו עובר בכך. וכך כתב (יו"ד ח"א סי' עב): "וגם מסתבר דלא אסרו משום מסייע ידי עוברי עבירה כשליכא איסור לפני עור אלא בנותן לו דבר שיעשה בו רק מעשה העבירה אבל בדבר שהעיקר הוא למעשה היתר כגון שכירת האולם שהוא לעשות בו החתונה והסעודה רק שיעשה שם גם מעשה עבירה דרקודים אין להחשיב שהשכירות הוא ע"ז ולאסור, דאל"כ היה לן לאסור מלמכור כל כלי לעוברי עבירה כגון קדרות לבשל משום דיבשל בהו גם בשבת וגם מאכלות אסורות אלא הוא משום דכיון דעיקר הדבר אינו לאיסורין לא אסרו בזה משום מסייע כשליכא איסור דלפני עור". וראה עוד מה שכתב שם בדבר שאינו מיועד לתשמישו רק לעבירה.
2. אין הכוונה לאיסור גמור של לפני עיור, שאינו נכון להכותו כיון שהוא מכשיל אותו בכך, או עשוי להכשיל אותו בכך.
3. לאשה אולי יש להקל למכור כיון שלגביה אין אסיור ממש, אבל לגבר אין היתר כזה אף שיש לו אייפון פרוץ וכו', סוף סוף הוא מפתה אותו לראות סרט ספציפי זה.
יום מבורך.
