שאלה:
התוס' מבארים שמרדכי לא גירש את אסתר להצילה מאיסור א"א ושלא תאסר עליו מחששו שיתוודע הדבר מחמת העדים. הראשונים מקשים על תירוץ זה שכן היה יכול לגרשה בינו לבינה לכתוב את הגט בכתב ידו. ולא זכיתי להבין. הרי אין דבר שבערווה פחות משנים? כשם שא"א לקדש בינו לבינה והקידושין לא חלים ללא עדים כך לכאורה גם בגירושין! או שמא – רק קידושי כסף וביאה מזקיק עדים ואילו קידושי שטר יוכל אכן לכתוב לה את השטר בכתב ידו וללא עדים?
תשובה:
שלום רב,
אכן התוס' במגילה טו כתבו שהסיבה שמרדכי לא גירש את אסתר הוא מפני שלא יתפרסם ע"י העדים שהיה בעלה. והקשה הרשב"א שיכול היה לגרשה בגט בכתב ידו בלי עדים. ולכן כתב שאין משיבים על דברי אגדה. אכן. בספר עיון יעקב הקשה שהרי הגט אינו כשר בכה"ג. ותירץ שהתוס' לשיטתם בגיטין ד' שגט ללא עדי מסירה פסול אפילו מה"ת. ולדעת הרשב"א בדף פו,א שגט בכתב ידו כשר מדאורייתא בלי עדים כלל עכ"פ לשיטת רבי מאיר.
מקורות:
דברי הרשב"א הנ"ל: ויש בו זמן ואין בו אלא עד אחד נמי מוקי לה כרב דאמר כתב ידו ועד, ואיצטריך לאשמועינן דאע"ג דאיכא תרתי כתב ידו ועד אפילו הכי לכתחלה לא תנשא עד דאיכא תרי סהדי. ולשמואל דאמר כתב סופר ועד נמי ס"ל דכתב סופר כעד אחד וכדהוה סלקא דעתין לקמן לאכשורה לכתובת חתנים בטופסא דספרא וחד סהדא, ובתשובת שאלה שלו כתב דאע"ג דס"ל לר"מ כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר הכא מודה שאין הולד ממזר כיון דאיכא כתב ידו דהוי במקום עדים כיון דבעלמא הוי שטרא מעליא, ואין בו זמן נמי בין למ"ד משום פירות בין למ"ד משום בת אחותו להכי אהני תקנתא דרבנן דלכתחלה לא תנשא כדמוקמי' לה בפרק שני אבל לשוויי ולד ממזר לא תקינו רבנן ע"כ, ומשום שלום מלכות ליכא כיון שאין שם שום זמן, שאין המלכיות מקפידות אלא בשמונין למלכות אחרת אבל במי שאינו מונה כלל אין קפידתן בכך כלל, והדין נותן כמו שכתב רש"י ז"ל דכיון דמטבע דשאר שטרות כך הוא לגבות בכתב ידו מבני חרי ושלא לכתוב זמן בכתב ידו דכיון שאינו גובה אלא מבני חרי זמן מאי עבידתיה אלמא מטבען של שאר שטרות הוא, וכיון שכן דין הוא דבגיטין בדיעבד שיהא הולד כשר.
