שומר שפשע בדבר סגולי – בית בלי מזוזה

שאלה:

שומר חינם ששמר בבית בלי מזוזה

בספר פותח את ידך (ח"ב עמ' שמז) הביא שמרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א, אמר שדירה בלי מזוזה לא שמה דירה, ולכן שומר חינם שלא שם מזוזה בביתו ושמר שם כסף לחבירו ונגנב, נחשב הדבר שהכסף לא שמור והשומר חייב.

שאלו את הגר"ח: א"כ מדוע לא מפורש דבר זה ברמב"ם ובשו"ע, שאם שמר בביתו ולא הניח בו מזוזה שנחשב לפושע שחייב ? והשיב: זה דין פשוט, הרי בתורה כתוב שצריך לשים מזוזה.

גם בהערה שם הוסיף בשם ספר 'באזני בנך' שהיתה עיירה אחת שרבים היו מפקידים את כספם אצל ראש הקהל אדם ישר והגון, והיה נוסע מבתיו מפעם לפעם לעיירות הסמוכות לצורך עסקיו, והיה נוטל עמו את כל ממונו לרבות פקדונות של אחרים. באחת מנסיעותיו באו עליו שודדים וגזלו את כל אשר לו. בחזרתו העיירה עמד לדין לפני הרב. הרב שאל אותו האם אמר תפילת הדרך ? ראש הקהל אמר לו: לא, שכחתי לומר. אם כך אתה חייב לשלם, אמר לו הרב.

ותמוה לכאורה היאך יתכן שיהיה חייב בכה"ג (בשני המקרים). וזה חידוש גדול לדינא.

תשובה:

שלום וברכה,

תשובתו של מרן הגר"ח קנייבסקי בשומר שפשע בדבר סגולי שחייב לשלם – קמה וגם נצבה לפי דברי אביו מרן הקהלות יעקב שסובר שמזיק בדבר סגולי חייב לשלם. אולם לדידן הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים ואין להוציא ממון, ולכן גם שומר שפשע בדבר סגולי אינו חייב לשלם.

בהצלחה.

מקורות:

נדון שאלתך הוא בשומר שפשע בדבר סגולי האם חייב בתשלומים. ונקדים תחילה בחיוב תשלומים במזיק על ידי דבר סגולי

כתב השו"ע סימן שעח סעיף ה: "ואפילו בראייתו, אם יש בו היזק לחבירו אסור להסתכל בו. לפיכך אסור לאדם לעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה". ובשו"ע הרב (נזקי ממון סעיף יא) הוסיף שאצ"ל שאסור להסתכל בחבירו שיזיקנו בעין רעה. ובספר חסידים סימן קיט: "יש גוזל ואינו נראה זה הדר עם בני אדם ועינו רעה בשלהם". מבואר בזה שיש איסור להזיק בעין הרע ואם הזיק זה גוזל את חברו, אולם לא נתבאר בחובת תשלומים האם הזיק בעין הרע או בכל דבר סגולי אחר האם חייב בתשלומים.

המגיד משנה (שכנים פ"ב הט"ז) ביאר בדעת הרמב"ם "דמה שאמרו אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמתה אינו אלא מדת חסידות".  ולפ"ד ודאי שאין חיוב תשלומים על מזיק על ידי ראייה. אולם בערוך השלחן סימן שעח סעיף א סובר שמזיק על ידי ראיה חייב בדיני שמים כדין גרמא. וביד רמ"ה (ב"ב יז, ב) סובר שהיזק ראיה דינו כהיזק שאינו ניכר, כיון שלא עשה מעשה. ביאור כוונתו שהשווה מנסך או מטמא יינו של חברו שלא ניכר הנזק, למזיק בראייה שלא ניכר המזיק. ובהיזק שאינו ניכר קיי"ל [שו"ע סימן שפה סעיף א] שמדאורייתא פטור וחכמים קנסו שבמזיד חייב ובשוגג פטור.

בקהילות יעקב ב"ק סימן מה הביא בשם ת"ח שכתב להוכיח שמזיק או רוצח ע"י דבר סגולי עובר באיסור אולם אין עליו חיוב תשלומים. והקה"י נטה לחייב כדין דיין שטעה שאם קם דינא חייב לשלם. ובהמשך דבריו כתב על מעשים בגמרא שהזיקו בעין הרע משום שהתפעלו והיה זה כאונסים ולכן פטורים מלשלם. ומוכח שאם אינו אנוס חייב לשלם.

ולעניין הלכה לא הוכרע הדבר לחייב ולכן אין להוציא ממון במזיק באופן סגולי.

שומר שפשע בדבר סגולי

מעתה יש לדון בשומר שפשע בדבר סגולי וגרם לגנבת החפץ האם נדון כפשיעה. שורש הספק האם שומר שפשע וניזוק החפץ בסוג נזק שבמזיק פטור האם חייב השומר, כגון שומר שנתן לגוי להיכנס וניסך הגוי את היין שניתן לו לשמור, האם חייב השומר. בחת"ס (חו"מ סימן קמ, הובא בפתחי תשובה סימן נה סק"א) לגבי לווה ששלח מעות ביד שליח שיפרע חובו וייטול השטר, ופרע החוב ולא נטל השטר, שכתב החת"ס כיון שהשליח שומר הוא, חייב על מה שלא נטל את השטר מיד המלווה. ואף שהמחזיר שטר פרוע ליד המלווה נחשב לגרמא ופטור, היינו מצד חיובי מזיק, אך מדין שומר או שליח חייב. מבואר בדבריו ששומר חמור דינו ממזיק וגם בסוג נזק שפטור במזיק חייב בשומר. אולם בנתיבות המשפט סימן רלב ס"ק ז לגבי מלווה שקיבל קתא דמגלא למשכון כנגד אלפא זוזי, והמלווה נתן את המשכון לשומר ופשע השומר שודאי פטור השומר, שאם אינו שווה אלא לבעליו אין עליו חובת תשלומי נזק ולא תשלומי שומר. מבואר ששומר לא חייב בסוגי נזקין שמזיק פטור. עוד יש להביא ראיה מדברי הש"ך סימן שסג ס"ק ז גבי שומר שניזוק בדבר שאינו ניכר שסובר הש"ך שיכול השומר לומר הרי שלך לפניך וכדין גזלן. הרי לנו שאם לחייב שומר בסוג נזק שפטור מזיק או גזלן, ולכן לא מחייבים את השומר על נזק שאינו ניכר. ולפ"ז גם בפשיעה של דבר סגולי מאחר ובמזיק לא ניתן להוציא ממון מספק, כמו כן בשומר לא ניתן לחייב את השומר.