שאלה:
שלחתי כבר שאלה בענין, ואני רוצה להרחיבה.
היות שרבו אצלינו חולי צליאק, ויש הרבה שאלות בענין, אשמח אם תוכלו ממש להרחיב לטובת הרבים.
כידוע לחולי צליאק אסור לאכול קמח חיטה. ולכן ישנן שאלות רבות בדיני ברכות, סעודות שבת. וכן לגבי כזית מצה בפסח וכזית הראשון בסוכה.
ישנן הרבה ספיקות לגבי שיבולת שועל האם מזיק. ומקובל להקל לאכול ממנה כמות קטנה. (עד 50 גרם ליום)
ומכך נוצר פיתרון להכין עיסה שיש בה תערובת, קצת שיבולת שועל, קמח אורז או שאר קמחים. (יצויין, שדין אורז שונה מדין קטניות, כמבואר במשנ"ב סימן תנ"ג סעיף ב')
השאלה כיצד פת מקמחים מעורבים נחשב לגבי:
א. ברכת המוציא.
ב. ברכת המזון.
ג. קידוש במקום סעודה.
ד. להמשיך סעודה שלישית לאחר השקיעה.
ה. לצאת ידי חובת כזית בפסח.
ו. לצאת ידי חובת כזית ראשון בסוכות.
תשובה:
שלום וברכה
קצת התעכבתי כדי לעיין בדברים שוב. למעשה אני לא רואה סיבה לחרוג מהכללים הרגילים. לגבי קידוש במקום סעודה יש לשתות רביעית מיץ ענבים.לגבי המוציא וברכת המזון נתנו את הכללים בתשובה אתמול, כך גם לגבי אכילה לאחר השקיעה בסעודה שלישית. לגבי כזית בליל הסדר ובליל סוכות זה מאוד תלוי במצב: כידוע אותה מחלוקת האמורה לגבי ברכת המזון קיימת גם באכילת כזית בליל הסדר, וכבר העירו האחרונים שבאופן מפתיע נראה במשנה ברורה שלגבי ליל הסדר נקט דוקא לעיקר את השיטה שאומרת שמספיק כזית מאותה פת מעורבת ולא צריך כזית דגן, בשונה ממה שפסק לגבי ברכת המזון, ומכל מקום רצוי בענין זה להתייעץ עם הרופא המטפל, שכן אם ניתן לאכול כזית קטן משיבולת שועל זה ודאי יהיה טוב יותר ויצא לכל הדעות. מה גם שלגבי מצה יש תמיד גם את השאלה מה נקרא לחם עוני, ובכלל יש את שאלת אכילת הקטניות בפסח…
