בציעת הפת לפני הברכה

שאלה:

שאלה 1:
ב"וזאת הברכה" יש שני סעיפים שנראים כסותרים זה את זה:
בסעיף אחד כתוב כך:
"…כדי למעט את השהיה בין הברכה לאכילה, טוב לחתוך מעט מהכיכר קודם, ואחר כן יברך…
(החיתוך אינו מבטל מן הכיכר את מעלת ה"שלם" או ה"גדול" כאשר החתך הוא קטן – בשיעור שאם יאחז את הפרוסה בידו תעלה שאר הכיכר עמה)…".

ובסעיף אחר כך כתוב:
"בשבת וביו"ט שצריך לברך על לחם משנה שלמים אין לחתוך מהחלות לפני שמברך".

לא ברור לי למה שתהיה בעיה בשבת (לעשות חתך קטן), הרי זה לא פוגם את מעלת ה"שלם" כדלעיל? (או שאולי אין סתירה, והוא מתכוון שחתך קטן לא נקרא "לחתוך" כלל)

שאלה 2:
"..ויגביה את הפת באומרו את השם…" ע"כ.
האם הכוונה שיגביהה רק בשם ה' ואז מוריד החלות, או שמא צריך להשאיר אותם מורמים אבל רק להתחיל כשאומר את שם ה'?

תודה רבה מראש.

תשובה:

שלום וברכה

1. זה לא חידוש של בעל וזאת הברכה, אלו הם דברי הרמ"א בתחילת סי' קסז, והמשנה ברורה שם ס"ק י מבאר, שבשבת שיש ענין מיוחד בשלמות מצד לחם משנה חששו שמא יחתך יותר מידי.

2. מאז ועד לסוף הברכה.