ספר הפטרות בארון קודש / ספרי קודש בארון הקודש

שאלה:

שלום. בית כנסת חדש שבהתחלה הניחו בארון הקודש רק ספרי תורה, ועם הזמן רוצים להכניס בו ספר הפטרות , האם מותר כי לב בית דין מתנה עליהם מלכתחילה או כיון שבהתחלה לא הכניסו זה מראה שאין דעתם בהתניה זו?
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

המנהג הזה אכן ידוע בין קהילות הספרדים, לעשות ספר הפטרות בקלף כספר תורה [מחמת יוקר הכתיבה לכתוב נביאים שלמים כמנהג הגר"א ועל פי הלבוש בסי' רפד]. לגבי הנחתם בארון הקודש הכל לפי המנהג ולמעשה כיון שזה על קלף ובכתב סופר ולא בדפוס נהגו להקל, ראה שו"ת ישכיל עבדי חלק ח סי' ד. וכיון שכך הוא המנהג, הגם שבתחילה לא היה לכם ספר כזה ולכן לא הנחתם שם, זה ודאי בגדר לב בית דין מתנה, שכן פשוט שלכתחילה כוונתכם היתה להשתמש בארון הקודש כדרך שנוהגים להשתמש בו.

ספר הפטרות מודפס כמו תנ"ך קורן לא יניחו בארון קודש, אף שיש שכתבו שלא למחות במקילים בכך.

מקורות:

מעיקר הדין, בתוך ארון הקודש אסור להניח ספרי קודש כמו חומשים וסידורים, ורק אם יש שם מדפים תחתונים המיועדים לכתחילה לשאר צרכים ולא לספרי התורה ניתן להקל להניח שם חפצים אלו. ראה משנה ברורה בסי’ קנד ס”ק לא. אמנם יש שכתבו שבזמנינו אף שלכתחילה יש להמנע וכאמור, המיקל אין למחות בידו, שכן דעת האור זרוע המרדכי והרמא (קנד) ועוד שכל ארון קודש שנעשה לשמירת הספרים אין בו דין תשמיש קדושה וכל החומרא זה רק בארון שנעשה לכבוד, ולכן כיום הארונות קודש רובם נעשים לשמירת הספרים ובפרט שסוגרים בדלתות בריח או בסורגים, יש להקל. ( יש נידון בפוסקים אם יש הבדל בין ארון שמשוקע בחומה לארון חיצוני ואכמ״ל.)

עוד יש להוסיף מטעם אחר שאין לו דין תשמיש קדושה, שהרי כל הספרים המונחים בארון הם נמצאים בתוך הנרתיק או הבית שלהם, בעיקר ספרי תורה ספרדיים כמובן, באשכנזיים זה לא יעזור לכאורה, ואין מגע ישיר בין הקלף לארון ובזה כתבו הפוסקים הקרבן נתנאל (מגילה כו ב סימן ב אות א) ועוד, דנראה דלדידן שמלבישים הס”ת מטפחת ומעיל הארון נחשב תשמיש דתשמיש ואין עליו דין תשמישי קדושה שנגנזים. עכת”ד. וסיוע לדבריו מדברי ראבי”ה (מגילה סימן תקצ עמוד שכ”א), שכתב שיש למצוא קצת היתר לכורסייא שבזמן הזה שאין רגילים לתת עליו ס”ת בלי מטפחת הוי תשמיש דתשמיש, וכ”כ המרדכי מגילה (סימן תתכ), וכ”כ ב”י (סימן קנד) בשם הרא”ש. (והוא בפסקי הרא”ש ס”פ בני העיר ס”ס יא). ואף אנו נאמר כן לגבי ארון הקודש. וכ”כ כיו”ב בב”י שם. וכן משמע עוד בבית יוסף יו”ד (סימן רפב) ובכסף משנה (פ”י מהל’ ס”ת ה”ד) שכתב אליבא דהרמב”ם, וכן מתבאר מדברי הב”ח ביו”ד (סימן רפב) וכן הוא בחידושי החתם סופר (מגילה כו ב), שהארון נחשב תשמיש קדושה אע”פ שיש עליו מטפחת ומעיל, משום שכמה פעמים המטפחת והמעיל קצרים, והס”ת בעצמו נוגע בארון הקודש, וגם לפעמים כשמפשיטים הס”ת הוא מונח בארון בלי מטפחת כלל. ע”ש. הנה דבר זה לא שייך כלל בארון קודש שלנו, כי ספרי התורה שלנו מונחים בכל היקפם בתוך התיקים, ולא יסורו מהם לעולם.

ומעתה אין הארון אלא תשמיש דתשמיש. ואף שיש חולקים בזה אכמ״ל

ולכן פסק לפי כל זה בשו״ת יביע אומר (חלק ח או״ח יט בהערה שם) וז״ל ״כן נוהגים רבים להצניע בתוך ארון הקדש טלית ותפלין ושופר וכיו”ב, ויש להם על מה שיסמוכו״.

ומכל מקום כאמור המנהג להמנע מכך.