שאלה:
ידוע שלהרבה מהפוסקים יש בעיה ליטול ידיים בחדר בית כסא (אולי חכם בן ציון מקל אם אינני טועה).
השאלה היא מה ההתיחסות של האוסרים בנטילה של אחרי התפנות? האם זה גם בעייתי? או רק נטילה לסעודה ושל בוקר?
תשובה:
אין הבדל, הרעיון הוא שיש שסבורים שעצם הכניסה לשירותים מחייבת נטילה שנית, למעשה נהגו בשעת הדחק להקל לרחוץ ידים בפנים ולנגב בחוץ. ראה בענין זההרבה תשובות כאן באתר, עשה בחיפוש – נטילת ידים בשירותים.
ישנם כאלו, שמרגישים שלא בנח בביתם אפילו ליטול ידיים אחרי שירותים במטבח. הן מצד האשה הן מצד עצמם. והכיור האחר שלהם נמצא במקלחת עם שירותים.
נכון.
אפשר להקל בזה?
או צריך להתאמץ ולהסביר למשפחה שזה לא נורא במטבח, יש סבון וכו'?
כוונת השאלה: זה נקרא שעת הדחק?
זו שעת הדחק. אגב, באיזורים חרדיים בונים לכתחילה כיור במסדרון ליד השירותים.
האם בנידון של נטילה של בוקר או סעודה זה יותר חמור, או שאין הבדל? (ודאי ששעת הדחק לא קיימת פה, כי מה הבעיה ליטול של בוקר או של סעודה במטבח?) זאת אומרת האם הקולא היא לא רק מחמת שעת הדחק (שנגעלים וכו') אלא גם מחמת זה שנטילה של שירותים יותר קלה?
ב. גם בשעת הדחק איך נטהרים באותו מקום שנטמאים? הרי גם אם לא התפנה צריך ליטול ידיים שנכנס לבית הכסא, אז נכנס נוטל ומיד רובץ עליו נטילה שנייה.
1. יותר קל.
2. הניגוב בחוץ הוא גמר הנטילה. כמו כן עיקר טעם הנטילה היא בגלל עשיית הצרכים, עצם השהות שם זה רק חומרא לומר שמטמא בשירותים שלנו שהצואה נשטפת מיד ולא צבורה במקום.
בגלל הנקיות שמפריע לאנשים אין שום בעיה לרחוץ ידים עם סבון הבית הכסא
ולאחר מכן לעשות במטבח את הנטילה להסיר רוח רעה…
השאר תגובה