מתי מותר להתגרש

שאלה:

כידוע נחלקו במשנה בסוף גיטין באיזה אופנים יש לגרש את האשה.
ויש לשאול דהנה כל תנא מעמיד אופן מסויים שעליו מדובר בפסוק 'וכתב לה' ספר כריתות', נמצא שמי שמגרש בלי סיבה, באופן שאף דעה לא סוברת שעליו קאי הפסוק הנ"ל, מהיכן נלמדים כל הלכות של הגט הזה? הרי הכל נדרש מהפסוקים שם, שהם מדברים באופן מסויים שמחמתו מגרשים [לכל חד כדאית ליה, ערות דבר, הקדיחה תבשילו, מצא נאה הימנה] ועל זה קאי כל המשך הפסוקים והענין שממנו לומדים במס' גיטין את כל ההלכות, ומאן יימר לן דמי שמגרש מסיבות אחרות גם כן הלכות הגט דידיה הם כמו שכתוב בפסוקים? ודו"ק.
ב. כמו"כ בהזדמנות זו ברצוני להסביר דעת הסובר שאפי' מצא נאה הימנה מותר לגרש, וכולם שואלים וכי כן ראוי לעשות? ויש לתרץ שמי שרוצה לגרש מחמת שמצא נאה מאשתו מוטב שיתגרשו! לזוגיות כזו אין שום ערך ותכלית! דהיינו, יש פעמים שאדם רואה אחרת שהיא יותר נאה מאשתו, זה רלוונטי, [כמובן לא נכנס לאיסור הסתכלות אלא לעצם זה שאחרת מוצאת חן בעיניו יותר] אבל שמחמת זה ירצה לגרש את אשתו שלו? מי שיש לו כזה רצון מחמת כזו סיבה, לטובת שניהם ראוי שיתגרשו! זה עצה טובה של התורה, כי אין שום טעם לחיים משותפים כאלו. מה דעת הרב ע"ז ועל שאלתי הקודמת?

תשובה:

שלום רב,

א. שים לב להמשך הגמרא שם: "אמר ליה רב פפא לרבא: לא מצא בה לא ערוה ולא דבר, מהו? א"ל, מדגלי רחמנא גבי אונס: לא יוכל לשלחה כל ימיו – כל ימיו בעמוד והחזיר קאי, התם הוא דגלי רחמנא, אבל הכא מאי דעבד עבד". כלומר, מהפסוק ולו תהיה לאישה כל ימיו באונס אנו למדים שבשאר המקרים שהוא מגרש תמיד: מאי דעבד עבד. אמנם קושיית הגמרא היא האם אנו מחייבים אותו להחזיר אותה או לא, אבל זה היה ברור לגמרי שמעבר ללימוד מתי מגרשים (ערוה או דבר) אין ספק שאיך מגרשים, זה לימוד כללי שכאשר מגרשים אישה כך מגרשים.

ב. זה רעיון מעניין. הוא גם בודאי נכון. כלומר, הטעם עצמו של ר"ע נלמד מאיך שהוא לומד את המילה "כי" כפי שמבואר שם בגמ'. אולם יכול להיות שיש גם משהו מהטעם שאמרת. אבל בכל מקרה זה רעיון אמיתי לחיים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל